על פניו ראויה רשימת המסעות המובאת בפרק הקודם לחתום את ספר במדבר. מדוע מופיעים לאחריה ציוויים נוספים? נראה שמטרתם של ציוויים אלו, העוסקים כולם בכיבוש הארץ ונחלתה, היא להראות את הקשר בין משה לארץ ישראל למרות העובדה שהוא מוביל את העם רק עד ערבות מואב.
פרשת המסעות (ל"ג, א-מט) מסכמת את תקופת המדבר מיציאת מצרים ועד החנייה בערבות מואב. בעיקר אנו למדים ממנה על המקומות בהם עברו ישראל במשך 38 השנים לאחר חטא המרגלים, תקופה עליה לא סיפרה התורה מאום. על פניו רשימה זו מתאימה מאוד כסיום וכסיכום לספר במדבר.
אולם באופן קצת מפתיע, לאחריה, בפרקים ל"ג,נ - ל"ו, מופיעות עוד מספר פרשיות החותמות את הספר. מה מגמתן ומה תפקידן של פרשיות אלו כחותמות את הספר?
ניתן לראות שהפרשיות עוסקות בשני נושאים: כיבוש ונחלה. למעשה מופיעות כאן שתי פרשות, ששתיהן פותחות בפסוק "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ". הראשונה מפרק ל"ג,נ ועד סוף פרק ל"ד והשנייה בפרקים ל"ה-ל"ו. הציווים כולם עוסקים, כאמור, בכיבוש הארץ וההתנחלות בה: בתחילה מופיע ציווי כללי על כיבוש הארץ וההתנחלות בה, עם דגש באשר לסכנה בהשארתם של תושבי הארץ, ולאחר מכן מופיעים ציווים הקשורים כולם להתנחלות בארץ: חלוקת הנחלות לשבטים ולשבט לוי שעריהם שימשו גם כערי מקלט. לבסוף (ל"ו) מופיע סיפור תלונתם של בני יוסף באשר לנחלתם שעלולה לעבור לשבט אחר.
לאור זאת רק מתחדדת השאלה מדוע לא הובאו פרשיות אלו לאחר פרק כ"ו, לאחר המפקד שמטרתו להנחיל את הארץ (כ"ו, נב-נו)? מדוע לא לסיים עם המסעות?
אפשר ובכך התורה מדגישה את הקשר של משה לארץ ישראל למרות העובדה שהוא לא זכה להיכנס אליה. סיום ספר במדבר עם המסעות המסתיימים בערבות מואב היה משאיר רושם של הַפְרָדָה בין המקום אליו הוביל משה את העם (ערבות מואב) ובין מה שיקרה מכאן ואילך. העובדה שלאחר רשימת המסעות, משה מצווה את העם על כיבוש הארץ ונחלתה מקשרת אותו ואת פועלו לא רק לתקופת המדבר אלא גם לארץ ישראל.