הצדק האלוקי בעולם

צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. איך יתכן דבר כזה? אם העולם מופעל על פי הצדק, ובתבונה, הרי לא ייתכן שיהיו בו תופעות הנוגדות את ההיגיון והצדק. 

את הקושי הזה מעורר ירמיהו. בטענתו "מדוע דרך רשעים צלחה" (א) הוא מתלונן על כך שאין האדם מבחין בצדק האלוקי, אינו רואה את החכמה האלוקית כשהיא מנהלת את העולם.

והוא שומע את תשובת האלוקים. והתשובה סתומה וחתומה, כשם שהשאלה קשה וכבדה: "כי את רגלים רצתה וילאוך, ואיך תתחרה את הסוסים... כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך... " (ה-ו).

והתשובה, לפי אחד הפירושים: אינך מבין את העולם שסביבך. אתה חושב שאתה שופט נכון את הצדיק והרשע, ואתה באמת יודע מי צדיק ומי רשע. אבל גם את אחיך ובית אביך אינך מכיר. אתה חושב שהם בני בריתך, והם בוגדים בך. אם כך - אתה עובד עם הנחות שגויות. אינך מזהה נכון את הצדיק ואת הרשע, ועל כן השיפוט שלך כי הצדיק סובל והרשע נהנה - הוא שיפוט מוטעה. 

אבל זוהי תשובה אחת מני רבות לשאלה מורכבת זו. וגם תשובת ה' לירמיהו בפרקנו ניתנת לפירושים שונים, והדברים ארוכים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת