הפרסום עדיף!

ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא כו ד"ה (ג, כג)

דוד אמר לפני המקום: עבירה שעברתי לא תכתב אחרי.

אמר לו המקום: לא שוה לך, שיהו הבריות אומרים בשביל שאהבו מחל לו.

משל לאחד שלוה מן המלך אלף כורים חטים בשנה. היו הכל אומרים, איפשר שזה יכול לעמוד באלף כורים חטים בשנה ואינו ממשכנו המלך? אלא כתב לו אפוכי [=בוודאי ויתר לו על החוב]. פעם אחת שייר ולא שקל לו כלום [=לא שילם את החוב]. נכנס המלך לביתו ונטל בניו ובנותיו והעמידם על אבן המכר [=למכרם לעבדות]. באותה שעה ידעו הכל שלא שייר בידו כלום [=לא נמנע מתשלום החוב במהלך כל השנים האחרות שלווה מהמלך].

אף כל פורעניות שהיו באות על דוד היו מכופלות שנאמר: "ואת הכבשה ישלם ארבעתים" (שמואל ב י"ב, ו)... אף נתן הנביא בא והוכיחו על אותו מעשה שעשה, דוד אמר: "חטאתי לה'" (שם, יג), מה אמר לו? " גם ה' העביר חטאתך לא תמות" (שם), ואומר: "לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי" (תהלים נ"א, ו).

ספרי דברים - מדרש תנאים לספר דברים מבית מדרשו של רבי עקיבא. הוא מכונה, יחד עם שאר מדרשי התנאים, 'מדרש הלכה' משום שיש בו עיסוק נרחב בהלכה (מה שאין כמעט במדרשים מתקופת האמוראים) אולם יש בו גם הרבה דרשות אגדה. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)