המשימה שהוטלה על יהושע עדיין לא יצאה אל הפועל במלואה ועל כך הביקורת הסמויה בפרקנו.

 

הכתוב מציין לאחר ארבע מלחמות שערך יהושע כי הוא כבר זקן בא בימים ועדיין לא נסתיימה ירושת הארץ. לפי החישוב שערך כלב בפרק י"ד נראה כי לא מדובר בגיל מופלג אלא לכל היותר יהושע כבן שמונים או תשעים.

ביטוי כזה נאמר גם על דוד (מלכים א א', א) וגם על אברהם (בראשית כ"ד, א). נראה כי אין הוא בהכרח מבטא את גיל הזקנה אלא את העובדה כי לא הגשימו את יעודם ורצונותיהם. אברהם עוד לא חיתן את בנו ולכן דאג על השושלת שתצא מבנו. גם דוד טרם העמיד יורש ראוי למלוכה והכתוב מציין שהיו מלחמות על כך.

גם כאן לא יצאה אל הפועל במלואה המשימה שהוטלה על יהושע. בפרק א' ציווה הקב"ה על יהושע לעבור את הירדן ולהנחיל את הארץ לעם ישראל. אמנם שם (פס' ד) הוא מציג בפניו את גבולות הארץ המובטחת לאברהם שהיא מן הפרת ועד נחל מצרים. אך כאשר הוא עושה סיכום ביניים אין הוא מתייחס לכל גבולות הארץ המובטחת אלא לגבולות ארץ כנען בלבד שעוד לא נכבשו. לגביהם הוא מבקש שלא ימתין יהושע מלחלקם עד שיכבשו אלא יפיל עליהם גורל עוד קודם לכן מתוך ביטחון מלא בה' שינחיל אותם לישראל.

ישנה כאן ביקורת סמויה על יהושע שהמתין כביכול עם מצוות ה' לרשת את הארץ ולחלקה לשבטים, אולם הקב"ה מדגיש כי אין הוא מדבר אלא על גבולות ארץ כנען ולא על גבולות הארץ המובטחת כולה.