ספר דברי הימים מוסיף מידע על רחבעם אשר אינו מופיע בספר מלכים. מהן התוספות, ומאיפה נלקחו?
בניגוד חד לפרק הקודם, שהועתק כולו ממלכים, יש בפרקים הבאים מידע חדש ומקיף על רחבעם (כמו גם על יורשיו, בהמשך), מידע שלא נחשפנו אליו עד כה.
כבר ראינו, שכותב 'דברי-הימים' השמיט הרבה, קיצר וערך, ואף הוסיף דברי פרשנות, אבל הוא לא המציא סיפורים ומידע, אלא העתיק את הכל מספרים שהיו לפניו – לכן, עלינו לשאול מאין לקח את המידע הנוסף והמרתק על רחבעם (ועל יורשיו)?
המועמד האולטימטיבי הוא "ספר דברי-הימים למלכי יהודה" הקדום, שנזכר לראשונה בפסקת המלך רחבעם[1] בספר מלכים (א יד, כט), כספר בו כתובים יתר "דברי רחבעם וכל אשר עשה".
איך אנו יודעים שספר דברי-הימים שבידינו איננו אותו הספר הנזכר בכל פסקאות המלכים בספר מלכים?
א. מפני רשימות היחס שמגיעות לעומק ימי בית שני, כמה דורות אחרי זרובבל.
ב. מפני המאפיינים הלשוניים של העברית המקראית המאוחרת מימי בית שני, בעוד ספר מלכים שייך כולו לעברית המקראית מימי בית ראשון.
אולם ברור ש"ספר דברי-הימים למלכי יהודה" הקדום היה לנגד עיניו של כותב 'דברי-הימים', והוא העתיק גם ממנו (כמו שהעתיק מספרי שמואל ומלכים, ומספרים נוספים), וכמובן השמיט וערך וקיצר ופירש, אלא שאנחנו איננו יכולים להשוות (כמו שעשינו בפרקים מקבילים).
מכאן ואילך, אנו מקבלים ב'דברי-הימים' תיאורים מלאים, עשירים ומורכבים יותר של מלכי בית דוד, ממה שמסוכם בפסקות המלכים בספר מלכים - מלכים שעשו "הרע בעיני ה'", היו להם גם מעשים טובים, ומלכים שעשו "הישר בעיני ה'", היו להם גם כישלונות וחטאים. דווקא כותב 'דברי-הימים', שהשמיט חטאים וכישלונות של דוד ושלמה, לא נרתע מלהזכיר חטאים וכישלונות של מלכי יהודה הישרים, שלא הוזכרו כלל בספר מלכים.
רחבעם הלך "בדרך דויד ושלמה לְשָנים שלוש" (יא, יז). רחבעם שמע לקול הנביא שמעיה, שעצר בעדו מלצאת למלחמה נגד ירבעם, וזה נזכר באותו הניסוח, גם במלכים (א יב, כב-כד). במבצע מרשים, רחבעם בנה[2] "ערים למצור ביהודה" (יא, ה-יב) המצומצמת והמכווצת אחרי הפילוג, כדי לשמור על הגרעין היהודאי בהר חברון ובשפלת יהודה!
"והכֹּהנים והלְוִיִם אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם... כי הזניחם ירבעם ובניו מִכַּהֵן לה'" (יא, יג-יד);
רחבעם לקח אשה ראשונה ממשפחת דוד, "מָחֲלַת בת יְרִימוֹת" (יא, יח), והתחיל ללכת בדרכי דוד – ואז בא המפנה, עם אשה אחרת מהמשפחה, מהענף המייצג את המרד בדרך דוד. "מעכה בת אבשלום", שאותה אהב "מכל נשיו ופילגשיו", ואת בְּנָהּ "אֲבִיָה"[3] העמיד "לראש... להמליכו" (יא, כ-כב); היא "הגבירה", שהכניסה עבודת אלילים נרחבת עם "מפלצת לאשֵרה" (טו, טז; מלכים-א טו, יג), לתוך ירושלִַם, לפרק זמן של 30 שנה בערך, עד שנת 15 למלכות אסא (טו, י), הנכד.
אי אפשר היה להבין את הסיפור הזה מתוך ספר מלכים, שמאריך בירבעם, ומקצר ברחבעם.
_________________________
[1] פסקות המלכים הם השלד של ספר מלכים, מירבעם ורחבעם עד לסוף.
[2] במלכים(א י"ב, כה) נזכר דווקא מבצע הבנייה של ירבעם, יחד עם תיאור נרחב של מעשיו, בעודו מקצר ברחבעם – היפוכו של דבר ב'דברי-הימים'!
[3] ספר מלכים(א י"ד, לא; ט"ו, א-ח) קורא לו "אֲבִיָם", אולי כדי לסתום את שם ה' ממנו, בעת חילול העיר על ידי אמו.