הכרת טובה לבוני החומה

"וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם" (טו).

לאחר חמישים ושנים יום של מאמץ מרוכז, זכו הבונים להשלים את החומה. אפשר לתאר את השמחה שחשו, אולי הרימו כוסית יחדיו, אולי היום אף נקבע כיום חג. לדורות לא שרד התאריך כתאריך בעל משמעות, אבל לציון כלשהו זכה התאריך במדרש אסתר רבה. המדרש מתמקד בפור שהטיל המן. מפשט הפסוקים עולה שנערכה הגרלה והגורל נפל על חודש אדר. המדרש מתאר דרמה שלמה שנערכה בשמים במקביל לגורל בארץ. על פי המדרש בתחילה ניסה המן לקבוע יום מסוים בשבוע, אך ימי השבוע עלו בזה אחר זה לפני בורא עולם, כל אחד וזכויותיו, והצליחו לסכל את זממו. משראה המן שימי השבוע לא נענים לגורל ניסה להטיל גורל על החודשים. גם כאן התייצבו החודשים בזה אחר זה, כל אחד הציג את הזכות שבידו (מדרש אסתר רבה פרשה ז):

"התחיל בחדש ניסן ועלה בו זכות פסח,
באייר - זכות פסח קטן וזכות המן
בסיון - זכות התורה (=חג השבועות)"

כך חודש אחר חודש, כל חודש וזכותו. ומה מצאו החכמים זכות לאלול?

"עלה אלול - זכות השלמת החומה של ירושלים שבו נשלמה".

כך שנים רבות לאחר האירוע שבו סיימו לבנות את החומה, זכו הבונים למעין חגיגה קטנה, הכרת טובה חזלי"ת - בוני החומה הם שאפשרו לחודש אלול להימלט מגורלו של המן.

באדיבות אתר 929