ביקשו חכמים לגנוז את ספר קהלת מפני ש"דבריו סותרים זה את זה" ומפני שמצאו בו "דברים הנוטים לצד מינות". כיצד נבין את קיומן של הסתירות בספר קהלת? מה הן באות ללמדנו?
ספר קהלת מכיל בתוכו סתירות רבות.
יש בתוכו סתירות פנימיות, כגון: "וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה" (ח', טו) לעומת "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה" (ב', ב)
וסתירות לדברי תורה, כגון: סתירת עיקרון שכר ועונש.
למרות זאת, חז"ל בחרו להכניס את קהלת לתנ"ך, בגלל שתחילתו וסופו דברי תורה. חז"ל הציעו ליישב את הסתירות בספר קהלת. בשונה מגישה זו, ניתן להתייחס לסתירות בספר קהלת כחלק מהותי מהספר.
קהלת נכתב באוירה דומה לאוירה הפוסט מודרנית.
הפוסטמודרניות מתאפיינת בהיעדר אמיתות מוחלטות וביחסיות. לא ניתן להוכיח אמת מוחלטת. כל אמירה נכונה באופן יחסי. בעקבות כך מתבטלת ההגמוניה. אם אף אחד לא יכול להוכיח את צדקתו ממילא אין הצדקה לקיום אליטה המחליטה מה נכון ומה לא. תופעה נוספת של התקופה הפוסטמודרנית היא ביטול האידאולוגיות הגדולות, שגרמו להרס רב במאה העשרים.
קריאה במגילת קהלת תגלה שנמצאים בה כל המאפיינים של הפוסטמודרניזם: קהלת מאופיין בהעדר אמיתות מוחלטות. הוא מביא אמירות והיפוכן. כל אמירה נכונה במידת מה אך אינה הכל. הוא מבטל את האידאולוגיות הגדולות בהכרזתו בתחילת הספר: "הַכֹּל הָבֶל"! (א', ב). אין סדרי עדיפויות אלא "לַכֹּל זְמָן וְעֵת" (ג', א). הוא אף מערער על הסדר האנושי: מזלזל בחכמה ובעושר ומערער על יתרון האדם על הבהמה.
קהלת פונה לפוסטמודרניסט ומלמדו כיצד דווקא הפוסטמודרניזם יכול לסייע לו להשתחרר ממצב הספק ולהגיע לאמונה. האידאולוגיות הגדולות, לדעת קהלת, מתפקדות כתחליף לאמונה. קריסתן היא קריסת העבודה הזרה. חוסר הוודאות והשלכת האמיתות המקובלות, מאפשרים לפנות מקום לאמונה: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" (י"ב, יג).
סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך תש"ע