האם עתידים הגויים להתגייר?

"כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג', ט)

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נז עמוד ב 

תנו רבנן: הרואה... מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר: 'ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו, וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך'. ובחוץ לארץ אין צריך לומר 'והשב לב עובדיהם לעבדך' - מפני שרובה גוים. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר: "אז אהפך אל עמים שפה ברורה" (צפניה ג', ט).

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ב הלכה א

[אמר] רבי חייה בר לולייני בשם רבי הושעיה: כל המצות עתידין בני נח לקבל עליהם, ומה טעם? "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה" (צפניה ג', ט), ובסוף הן עתידין לחזור בהן, ומה טעם? "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו" (תהילים ב', ג) זו מצות תפילין, זו מצות ציצית.