מדוע זה לא התפנו שבי ציון לבנות מחדש את הבית, ומה נדרש לעשות כדי לעורר אותם

 

שני נביאים ידועים לנו – חגי וזכריה – עלו בשיבת ציון הגדולה, בעקבות הצהרת כּוֹרֶש. אחרי ההתלהבות הגדולה והשיבה ליהודה, הקפיאה הממלכה הפרסית את בניית המקדש. כאשר עלה דָרְיָוֶש לשלטון, כבר לא היה רצון לבנות, שררה אווירה של 'השלמה' עם ההקפאה, וכל אחד פנה לעשות לביתו.

דָרְיָוֶש היה התומך הגדול ביותר במפעל השיבה לירושלים, כפי שהתברר לאחר מכן גם לצריהם (עזרא ה, ז), אבל השינוי לא הופנם מיד, ובשנה השנייה לדָרְיָוֶש עדיין לא החלו שבי ציון לבנות את בית המקדש. חוסר הרצון לעסוק בכך התכסה בדעה המוכרת כי טרם הגיע הזמן לבנות את המקדש, ובלשון הנביא:

הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ:
לֹא עֶת בֹּא,
(=)עֶת בֵּית ה' לְהִבָּנוֹת (א, ב);

על כך ענה הנביא:
הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים?
וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב...
יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב,
וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ... (א, ד, ט);

תגובת ה' פגעה ברווחה הכלכלית והביאה בצורת קשה. כך יזעזע ה' את השקועים בבתיהם ובשדותיהם, ויעורר אותם לחשבון נפש ולבדיקת הדרך:

וְעַתָּה, כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת:
שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם;
זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט,
אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה...
וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב (=ארנק מלא חורים; א', ה-ו);

נבואת חגי נקלטה בקרב העם ומנהיגיו:
...וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית ה' צְ-בָאוֹת אֱ-לֹהֵיהֶם;
בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ (א, יד-טו);

ככל הנראה, 'מלאכה' זו כללה רק הכנות ואיסוף חומרים וכלים (כפי שפירשו רש"י ורד"ק, וכפי שיש להבין את מושג עשיית ה'מלאכה' גם בתחילת מעשה המשכן (שמות לו, ו-ז), שהרי הבנייה ממש החלה רק בחודש התשיעי (=כסלו), ככתוב בפרק ב.

באדיבות אתר 929