דפי קהילות לומדות- דברי הימים א+ב

<<עזרא ונחמיה ^ ....................

 

רשימות היחס כמבוא לדברי הימים

דברי הימים א ב' - ח'

רשימות היחס בפתיחת ספר דברי הימים מתמקדות בייחוסם של שבטי יהודה, לוי ובנימין. נראה כי הכתוב מתאר דחייה של חלק מהמשפחות ובחירה במשפחות מסויימות, תוך התמקדות בקשר בין המשפחות הנבחרות לבין בית דוד והמקדש.

 

העלאת הארון לירושלים

דברי הימים א י"ג; דברי הימים א ט"ו - ט"ז; שמואל ב ו'

העלאת ארון ה' לירושלים תופסת מקום חשוב במלכותו של דוד, כחלק ממהלך גדול יותר של מציאת מקום קבע לשכינת ה' בירושלים, עיר בירת מלכותו של דוד. בכך מציב דוד את עבודת ה' במרכז מלכותו. ארון ה' היה מונח בקרן זוית מאז ימי שמואל, מכיוון שהעם לא הצליח להתמודד עם ההתייחסות המורכבת אליו. האתגר העומד לפני דוד הוא כיצד מתקרבים אל הארון ומשיבים אותו למרכז עבודת ה', ויחד עם זאת נזהרים בקדושתו וביחס בינו לבין המלכות.

 

התנאים להקמת המקדש

דברי הימים א י"ז; שמואל ב ז'

עם התבססות מלכות דוד, הוא מרגיש צורך למצוא מקום קבוע לשכינה, ולבנות את בית המקדש. מדוע יש צורך בבניית מקום קבוע לשכינה? ומהם התנאים המאפשרים את בניית המקדש?

 

הכנות דוד לבניית המקדש

דברי הימים א כ"א - כ"ט

ספר דברי הימים מעמיד במרכז מלכותו של דוד את ההכנות הרבות שעשה למען בניית המקדש. נעיין בפעולותיו הרבות של דוד למען המקדש, וננסה להבין את משמעות הדבר.

 

בחירת שלמה

דברי הימים א כ"ח; דברי הימים ב א' - ב'

בשיעור זה נעיין בבחירתו של שלמה למלך הממשיך את בית דוד ובונה את המקדש.

כיצד נבחר שלמה מכל בני דוד למלוך תחתיו ולבנות את המקדש? האם בחירתו נובעת רק מהיותו ממשיך של דוד או מקשר עצמאי ייחודי בינו לבין ה'? מהו היחס בין ההכנות של דוד לבניית המקדש לבין הבנייה בפועל ע"י שלמה? מהו הפן הייחודי שמביא שלמה לבניית המקדש?

 

ייעודו של בית המקדש

דברי הימים ב ג' - ז'; מלכים א ו' - ח'

נעיין בתיאור בניית בית המקדש הראשון בדברי הימים בהשוואה לתיאור במלכים, ומתוך כך נמצא את הייעודים השונים של בית המקדש, ונעמוד על משמעותם ועל היחס ביניהם. 

 

בין בית דוד לירבעם בן נבט

דברי הימים ב י' - י"ג

ספר דברי הימים מתמקד במלכי בית דוד, ובמקומו המשמעותי של המקדש במלכותם. בשיעור זה נראה כיצד מתאר דברי הימים את פילוג הממלכה ואת היחסים בין בית דוד לירבעם בן נבט, ומה המסר שהוא מדגיש בסיפורים אלה לגבי מלכות בית דוד.

 

מלכות אסא

דברי הימים ב י"ג - י"ז; מלכים א ט"ו, י"א - כ"ג

אסא היה אחד המלכים הגדולים והחשובים בממלכת יהודה, הן מבחינה דתית והן מבחינה מדינית ובטחונית. בשיעור נכיר לעומק את האירועים המתרחשים בעת מלכותו, המתוארים בהרחבה בדברי הימים, ואת דמותו המצטיירת מתוכם. נראה כי בימיו היה סיכוי לאיחוד מחדש של ממלכת ישראל ויהודה, וכיצד התפספס הסיכוי.

 

מלכות יהושפט

דברי הימים ב י"ז - כ'; מלכים א כ"ב; מלכים ב ג'

יהושפט היה מלך צדיק וישר הדורש בה' ודואג למצבה הרוחני של ממלכת יהודה. יחד עם זאת, הוא מתמודד עם דילמות ותהיות לגבי השפעת המצב הרוחני על ההתנהלות המדינית של הממלכה. בשיעור נבחן שלושה תחומים בהם יהושפט מתמודד: השקעה בבטחון לעומת השקעה בתיקון הרוחני ובמערכת המשפט; שמיעה בקול הנביא; הברית עם בית אחאב והשלכותיה. 

 

ממהפכת יהוידע עד מלכות יותם

דברי הימים ב כ"ב, י' - כ"ז; מלכים ב י"א - י"ב; מלכים ב י"ד - ט"ו

מהפכת יהוידע מחזירה את ממלכת יהודה לאיזון הנכון, לאחר מלכות עתליה: השבת מלכות בית דוד ועבודת ה' במקדש. המלכים הבאים - יואש, אמציה ועוזיהו - עושים הישר בעיני ה', למרות שכל אחד מהם גם עושה כמה טעויות. יותם הוא המלך המושלם, שאין עליו ביקורת בכתובים. נכיר את ארבעת המלכים בתקופה זו, את מעשיהם הטובים וגם את טעויותיהם, ונעסוק ביחס שבין בית דוד למקדש, וביחס שבין המצב הרוחני של המלך למצב המדיני.

 

אחז וחזקיהו - פרשנות פוליטית ורוחנית

דברי הימים ב כ"ח - ל"ב

אחד האתגרים הגדולים של אנשי האמונה, הוא לזהות את ההשפעה של מעשיהם הדתיים על ההתרחשות במציאות. בשיעור זה נעיין בהתייחסות של אחז וחזקיהו לאירועים המתרחשים בימיהם, ובאופן בו הם ניסו להשפיע עליהם לאור תפיסתם הדתית.

 

מלכי יהודה האחרונים

דברי הימים ב ל"ג - ל"ו

בשיעור זה נעסוק בקצרה במלכי יהודה האחרונים, ממנשה עד צדקיהו. נראה כי מעשיהם דרדרו את העם עד כדי חורבן ירושלים והמקדש, ויציאה לגלות בבל. אפילו הנסיון של יאשיהו לתיקון לא הצליח להחזיק מעמד. הספר מסתיים עם חורבן אך גם עם תקווה לעתיד: הצהרת כורש שאפשרה לעם ישראל לשוב לארצו, ולבנות את המקדש.