גדול השלום

בספר שלנו אין מלחמות, אבל המלחמה נמצאת בו יותר מכל ספר אחר ובעיקר דיניה. הפרק שלנו הוא חלק מזה ולכן מיוחד כל כך הפסוק הפותח של היחידה השנייה בו: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (י).

המדרש אינו מתעלם מפסוק זה ולוקח אותו למקומות מאוד מיוחדים (ספרי דברים פסקה קצט):

"וקראת אליה לשלום"

גדול שלום שאפילו מתים צריכים שלום

גדול שלום שאפילו במלחמתם של ישראל צריכים שלום

גדול שלום שדרי רום צריכים שלום שנאמר "עושה שלום במרומיו"

גדול שלום שחותמים בו ברכת כהנים

ואף משה היה אוהב שלום שנאמר "ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום" (דברים ב', כו).

מדרש זה הוא תמצית של מדרש ארוך בהרבה (ספרי במדבר פסקה מב) שמביא פירוט רב של כל השלומות שחיינו מלאים בהם. נראה שהמדרש שלנו בחר לשלב חמישה שלומות: את השלושה המופרכים ביותר – המתים צריכים שלום (כולנו מכירים את מלחמות הירושה), המלחמה צריכה שלום, ודרי רום (המלאכים) שאין להם יצרים גם הם צריכים שלום. השניים האחרונים הם מעולמות אחרים – חיי היום יום (תפילה) וההיסטוריה (משה).

נראה להציע שהמדרש בחר להקיף אותנו בשלום מתוך מטרה לשנות את דפוסי ההתנהגות של כולנו – גם בשעת מאבק שיש בו כוח ואיבה – יש לחפש את השלום.

ואולי היינו צריכים לכתוב בכל בסיס ובכל משרד של מפקד צבאי את הניסוח המדרשי: "גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכים שלום".

באדיבות אתר 929