גדולת ה' מול אפסות האלילים

בהמשך לפולמוס כנגד האלילים ועובדיהם בפרק הקודם, פותח פרקנו בהזמנת עובדי האלילים למשפט (א-ז). זהו משפט ייחודי ויוצא דופן, שבו עומדים האלילים אל מול ה׳ ובו מוכרע מיהו האל האמיתי. משפט דומה מופיע שוב בסוף הפרק (כא-כט), ובמספר מקומות בפרקים הבאים. בלב הפרק (יז-כ) ניצב חזון הפרחת המדבר בבוא הגאולה, הכולל בקיעת מעינות בתוכו, ושבעה עצים שיצמחו בו.

א. עיינו בפסוקים ב-ד, כב-כו. מהו הקריטריון לבחינת אמיתות האל במשפט? ראו את דברי רש"י (כו):

׳אני מגיד העתידות, הנני מעיר לבנות חרבות ירושלים ואת כורש מצפון ואת בבל להחריבה׳.

ב. ׳זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי׳ (ח) במה מתבטאת אהבתו של אברהם לפי כל אחד מהפירושים שלפניכם? איזה פירוש מתאים יותר לדעתכם להקשרו של הביטוי בנבואתנו?

רש"י: שלא הכירני מתוך תוכחה ולימוד אבותיו אלא מתוך אהבה.

רד"ק: שאהבני ודבק בי ויצא מתוך עובדי פסילים ואלילים.

רמב"ם (ספר המצוות עשה ג׳): שציוונו באהבתו יתעלה... שזאת המצוה גם כן כוללת שנהיה קוראים לבני אדם כולם לעבודתו יתברך ולהאמין בו, וזה שאתה כשתאהב איש אחד, תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני אדם לאהוב אותו, וזה על דרך משל. כן כשתאהב אותו יתברך באמת, כאשר הגיע לך מהשגת אמתתו אתה קורא בלי ספק הסכלים והפתיים לדעת ידיעת האמת אשר ידעתו. ולשון ספרי (דברים ו׳,ה) "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך": אהבו על הבריות כאברהם אביך, שנאמר (בראשית י"ב) "ואת הנפש אשר עשו בחרן". ורצונו לומר: כמו שאברהם מפני שהיה אוהב, שהעיד הכתוב (ישעיה מ"א,ח) "אברהם אוהבי" וזה בעוצם השגתו קרא בני האדם להאמין בשם מרוב אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם.

ג. בפסוקים ו-ז ישנו תיאור נלעג של יחסי עובדי האלילים ואליליהם. עימדו על ההקבלה הניגודית ליחסי ה׳ ועם ישראל בפסקה הבאה (ח-יא). התמקדו בפעלים ׳חזק׳ ו׳עזר׳ המופיעים בשני המקומות. 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"