לגבעון היסטוריה מעניינת בתולדות ישראל, ולא מקרה הוא שסופו של הישוב היהודי בארץ ישראל לאחר חורבן בית ראשון קשור בעיר זו. תולדותיה משקפות את עלייתו וירידתו של מעמד עם ישראל בארצו.

 

מלחמתו של יוחנן בן קרח בישמעאל בן נתניה הייתה קרובה לירושלים, בגבעון. ישמעאל לא הספיק ללכת רחוק, ויוחנן השיגו קל מהרה: "וילכו להלחם עם ישמעאל בן נתניה, וימצאו אותו אל מים רבים אשר בגבעון" (יב).

העיר גבעון מזוהה עם הכפר הערבי אל-ג'יב, עשרה קילומטר מצפון מערב לירושלים. כיום יש באזור ישוב יהודי - גבעון החדשה.

לגבעון היסטוריה מעניינת בתולדות ישראל, ולא מקרה הוא שסופו של הישוב היהודי בארץ ישראל לאחר חורבן בית ראשון קשור בעיר זו. תולדותיה מראים את עלייתו וירידתו של מעמד עם ישראל בארצו.

המפגש הראשון של עם ישראל עם גבעון היה במלחמת יהושע בכיבוש הארץ (יהושע ט'). גבעון פעלה באופן יוצא דופן משאר ערי החוי, ובחרה בתחבולה מיוחדת: הגבעונים לא ברחו, לא נכנעו, אף לא נלחמו. הם הערימו על ישראל, וכרתו אתם ברית. סופו של הסיפור היה כי יהושע כרת להם ברית ונשבע על כך, וכאשר נתגלתה התרמית, שם אותם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לעם. ובכל זאת מוזכרת גבעון כעיר יוצאת דופן בסיכום תיאור המלחמה: "לא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי ישְׁבֵי גִבְעון..." (יהושע י"א, יט)

עברו ארבע מאות שנה. ובגבעון מתנהלת אחת המלחמות המכוערות שהיו בישראל: מן דו-קרב בין חיילי דוד וחיילי שאול (שמואל ב ב'). ושוב, מאוחר יותר, קרב דמים בגבעון - דוד המלך מדיח את יואב, רמטכ"ל צבאו, וממנה במקומו את עמשא. במרד שבע בן בכרי שולח דוד את עמשא לגייס את כל ישראל במשך שלושה ימים. אך שם, בגבעון, מוצא עמשא את מותו (שמואל ב כ').

מקומה של גבעון הפך אותה גם למקום עבודת אלוקים. התחנה האחרונה של המשכן הייתה גבעון, ושם הייתה הבמה הגדולה. לאחר שהומלך שלמה, הלך לגבעון להקריב, ושם הייתה לו התגלות אלוקים (מלכים א ג').

ואירוע אחרון בגבעון: הקרב הקצר, ואולי לא קרב כלל - בין יוחנן בן קרח לישמעאל בן נתניה. לאחר ששבה ישמעאל את כל העם הנותר בירושלים, יצא לדרכו לארץ בני עמון במזרח הירדן. יוחנן רודף אחריו, ופוגש אותו בגבעון.

נסגר המעגל על העיר גבעון: העיר שראתה את ישראל בתפארתו, והייתה היחידה שהשלימה עם ישראל בבואו ממצרים, רואה את ישראל בעליבותו, כאשר יוצא הוא שנית לגלות במצרים. ובין שתי תופעות היסטוריות אלה, עליות וירידות: דו-קרב מכוער, אינטריגות של חצר מלוכה, ומזבח מרכזי עליו מקריבים קורבנות.

העיר גבעון כמו רואה את עם ישראל, וכמו משקפת את קורותיו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת