בפוליטיקה יש חברים?

דמותו של יונתן היא אחת הדמויות הטרגיות בתנך. אנו יודעים שיונתן היה איש אמיץ לב, נווט בחסד ולוחם ללא חת. יונתן מכה את נציב פלשתים בגבע, חודר עם נערו למחנה פלשתים במכמש, מכריע בעצמו את הקרב, ונמצא כל העת לצד אביו. גם כאן יונתן יכול היה, כנראה, לפגוע בדוד ולהגדיל את סיכוייו להיות מלך.

הפרק שלנו מבהיר שכל האנשים, כולל חייליו של שאול, וכולל אנשי קעילה, שדוד זה עתה הציל אותם מיד פלשתים, משתפים פעולה עם שאול. ודווקא יונתן, שבמקומו אמור דוד למלוך – כורת אתו ברית.

על רקע האווירה במחנה שאול, וכנראה בעם בכלל, בולטת דמותו האצילית של יונתן. יונתן מבין שדוד חברו אמור להנהיג את העם. כנראה שיונתן גם מבין שדוד ראוי ממנו, ולמען האמת והחברות - יונתן מוותר על האפשרות למלוך, וכורת ברית עם דוד.

בהתנהלותו מהווה יונתן אות ומופת לכך שגם בעולם ההנהגה, הרווי ביצרים ובשחיתות, אפשר להישאר חבר, ואפשר לנהוג בנקיון כפיים. יונתן לא ערק למחנהו של דוד, הוא הולך עם אביו וילך אתו עד מותם המר יחד בגלבוע, נאמן לעקרונותיו, לאמונותיו וגם לחברותו עם דוד.

באדיבות אתר 929