הן לגבי אפרים והן לגבי מנשה נאמר כי לא הצליחו להוריש את הכנעני היושב בקרבם. מדוע? מה פשר הויכוח בינהם לבין יהושע בפרק י"ז? ומדוע לא נתן להם יהושע נחלה גדולה יותר?
הנביא מתאר את נחלת יוסף כגורל אחד שניתן לשני השבטים שיצאו ממנו - מנשה ואפרים (ט"ז, ד). מעניין כי שני התיאורים של גבולות נחלתם מסתיימים בפסוק המורה כי לא הורישו את יושב הכנעני לא אפרים (ט"ז, י) ולא מנשה (י"ז, יב). עובדה זו מתמיהה ביותר שכן הם מתוארים כעם רב בעל כח (י"ז, א) ואם כן כיצד יתכן שהכנעני עמד בפניהם כך שלא הצליחו להוריש אותו?
הכנעני מתואר כיושב בעמק עם רכב ברזל וכנראה זה היה הכח הרב שהיה לו יתר על בני מנשה ואפרים. כך גם הם טוענים בפני יהושע כאשר הם מבקשים שטח גדול יותר (י"ז, טז). אשר לגלעד, בכור מנשה, שהיה איש מלחמה עליו נאמר שירש בעבר הירדן המזרחי ובאמת סייע בכיבוש הגלעד מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן, אך כבר לא עמד לעזרתם בכיבוש עבר הירדן המערבי.
אם כך, יש לשאול מדוע יהושע דוחה בקש את טענת בני מנשה ובני אפרים המבקשים שטח גדול יותר? הלוא באמת הם עם עצום כפי שאנו רואים במפקד השני (במדבר כ"ו) בו ניכר שבני מנשה התרבו וכנראה שגם בני אפרים נתרבו בעקבות ברכתו של יעקב.
דומה שלא בכדי נתן להם יהושע גורל אחד על שם יוסף. רוצה הוא להזכיר להם את כוחו של אביהם אשר נמשל בברכת משה לשור עם קרני ראם המסוגל לנגח עמים (דברים ל"ג, יז). בעצם אומר להם יהושע אתם עם רב בכמות ובאיכות ולכן יש בכוחכם לגרש את הכנעני כמצוות ה'. אל לכם להתרפות בשל רכב הברזל שלו. חזקים אתם ממנו.