בין נפילה בגורל ללקיחה

פרקנו מתאר רק את גבולות ארץ כנען. ארץ זו תחומה על ידי הירדן ממזרח ועל ידי ים התיכון ממערב. היא ודאי אינה כוללת את כל הארץ המובטחת מנהר פרת, אך גם לא כוללת את כל הארץ שנחלו עולי מצרים, שהרי הם גם כבשו את ארץ סיחון ועוג שבעבר הירדן המזרחי.
ביטוי מעניין מופיע בפרקנו ביחס לחבלי ארץ כנען "זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה" (ב). ממתי ארץ נופלת ומה פשר הביטוי הזה? דומה כי ניתן לפרש זאת בקלות על פי פסוק בהמשך פרקנו המכיל ביטויים דומים בתוספת פרשנות. כך נאמר בפס' יג: "זאת הארץ אשר תתנחלו אותה בגורל". נמצא שהנפילה של הארץ פירושה הוא נפילת הגורל על חבלי אותה הארץ.
בניגוד לחבלי ארץ כנען, שכאמור מתייחסים לעבר הירדן המערבי, הרי שביחס לחבלי עבר הירדן המזרחי משתמשת התורה בביטוי אחר והוא: "שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה" (טו). מה ההבדל בין נפילה בגורל ללקיחה?
הספורנו מבאר כי ההבדל הוא בין ארץ כנען שהיא ארץ הקודש ולכן יש בה גורל אלוקי המבטא זאת, לבין עבר הירדן המזרחי שמוגדר כארץ טמאה ולכן אין בו גורל (יהושע כ"ב, ט). אולם נדמה כי ניתן לומר שבעוד ארץ כנען יש בה מימד של כיבוש אלוקי כמופיע במלחמות יהושע וכאילו היא נופלת משמים, הרי ארץ סיחון ועוג נלקחה מיוזמתם של ישראל במלחמה צבאית ובה נתגלו כוחם ויכולתם להחיל קדושה בכוחות עצמם.