ירמיהו ויחזקאל ניבאו באותה התקופה, אך אם נשווה את נבואות ההקדשה של השניים נראה כי תיאור העם שונה בכל אחת מהן כאילו ירמיהו מדבר לעם אחד, ויחזקאל - לאחר. מה פשר ההבדל?
ירמיהו ויחזקאל ניבאו באותה התקופה: סמוך לחורבן בית המקדש. ירמיהו ישב בירושלים, וניבא לפני חורבן בית המקדש ולאחר החורבן. גם יחזקאל ניבא באותה תקופה, אלא שישב בבבל, לשם הוגלה עם הגולה אשר הגלתה עם יהויכין בן יהויקים.
שני הנביאים מנבאים לשני חלקים שונים של העם. יחזקאל מנבא לעם שגלה לבבל, וירמיהו לעם שנותר בירושלים. אמנם, כל אחד מהנביאים מנבא גם לקבוצה האחרת: יחזקאל מנבא נבואות רבות לאנשי ירושלים, וירמיהו מנבא נבואות ליושבי בבל. היה קשר בין יושבי ירושלים ליושבי בבל, הן קשר של נביאי האמת, והן קשר של נביאי השקר - אלה שולחים מכתבי תלונה מבבל לירושלים נגד ירמיהו הנביא.
אם נשווה את נבואות ההקדשה של ירמיהו ויחזקאל נראה כי תיאור העם שונה בכל אחת מהן: כאילו ירמיהו מדבר לעם אחד, ויחזקאל - לאחר.
בתיאור העם ביחזקאל (ג-ז) יש נימה פסימית הרבה יותר מאשר בתיאורו בירמיהו (א', יז-יט). ירמיהו חייב לומר את דברו לעם - שמא ישובו בתשובה. יחזקאל חייב לומר את דברו לעם - כדי שלא תהיה להם תואנה לומר "לא ידענו, לא הוזהרנו". כאילו כל דברי הנביא אחד תפקידם: למנוע דברי תשובה מהעם, למנוע תירוצים והתחמקויות. הנביא אינו מצפה לחזרה בתשובה מצד העם. דבריו כאילו למטרה טכנית בלבד: לאפשר לקב"ה לגזור את דינם.
מתי התוכחה נאמרת כדי לשנות את השומע, ומתי היא נאמרת כדי לשחרר את המשמיע מחובותיו כלפי החברה? מדוע ירמיהו מדבר אל העם, ומקווה שדבריו ישפיעו, ואילו יחזקאל מדבר כדי להגן על עצמו, וכדי למנוע מהעם תרוץ בנוסח "לא הזהירו אותנו"?
יחזקאל מדבר אל האריסטוקרטיה, אל החרש והמסגר שגלו בגלות הראשונה. האינטליגנטים האלה אינם שומעים בקולו של הנביא. הם מומחים למשפט, יודעים את כל דרכי ההגנה המשפטית. יחזקאל פונה אליהם מתוך ייאוש: אם לא תשובו בתשובה, לפחות תדעו כי העונש מגיע לכם על פי כל דין. לפחות יסתמו מעיינות התירוצים שלכם.
ירמיהו מדבר אל המון העם, פשוטי העם, שנותרו בירושלים. אלה נקרעים בין תקווה ויאוש, בין נביאי השקר לנביאי האמת. לאלה פונה ירמיהו, ובלבו תקווה: אולי ישמעו לדבריו, אולי ישנו את דרכם.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת