בין ושתי ליוסף

מדוע סירבה ושתי לבוא אל המשתה כדבר המלך?

ההבנה הפשוטה ביותר של סירוב ושתי, קשורה בכך שבאופן קבוע המשתאות הללו לוו בפריצות רבה. אחשורוש ביקש להביא אותה לפני הגברים השיכורים שנכחו במשתה, בשביל להראות לכולם את יופייה. אך סביר, כי ושתי הבינה היטב, שאין כל ערובה לכך שהתהליך יסתיים במראה עיניים. דרשת חז"ל, שאחשורוש ביקש להביא את ושתי ערומה, נוגעת באופן עמוק באווירה שאומנם ליוותה משתאות אלו.
לאור זאת, נדמה כי ושתי נהגה בחכמה. ואומנם, שיפוטה החיובי של ושתי, נרמז באנאלוגיה שיוצר הכתוב בין סירובה לבוא אל המלך, ובין סירוב יוסף להצעת אשת פוטיפר:
על ושתי נאמר "כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא" (יא), ולכן המלך מבקש להביאה.
ועל יוסף נאמר: "וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (בראשית ל"ט, ו), ולכן אשת פוטיפר רוצה לשכב עימו
שניהם מסרבים: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי" (יב),  ולכן היא מסולקת מהארמון,
ועל יוסף נאמר: "וַיְמָאֵן" (בראשית ל"ט, ח), ולכן הוא מסולק מבית פוטיפר
מאחר וסיפור המגילה מרמז פעמים הרבה לסיפור יוסף במצרים, סביר שגם כאן זהו רמז מכוון, שתפקידו לתרום לשיפוט הערכי של הדמויות.
כשם שלקורא ברור שבקשת אשת פוטיפר נאמרת בהקשר מיני, כך ראוי להחיל אסוציאציות אלו גם על בקשת אחשורוש, גם אם הדבר אינו מפורש, וכשם שלקורא ברור כי סירובו של יוסף להצעת אשת פוטיפר נדרשת לטובה (למרות שהוא הובל עקב כך לבית הסוהר), כך, רומזת המגילה, יש לדרוש אף את סירוב ושתי, גם אם היא עתידה ליתן על כך את הדין.
אין זה מפתיע שחמתו של המלך השיכור בוערת בו, אולם קצת מפתיע שלשם פיתרון הבעיה הזוגית הוא מכנס בדחיפות את שרי הממלכה...

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון