בין אידיאל למציאות

בחלקו הראשון של פרק ב' באה נבואת תוכחה נוספת של מלאכי אל הכהנים, ובה אזכורים רבים מהתורה המתייחסים לדמות ולתפקיד הלוי והכהן.

א. בפסוק ב רומז הנביא לתפקיד הכהנים בברכת העם – ברכת הכהנים (במדבר ו',כב-כז), ומהפך את האמור בה. עקבו אחרי הזיקות המהופכות:

.- שלוש פעמים לשון 'ארה' במלאכי כנגד שלוש פעמים לשון 'ברך' בברכת כהנים.

- מלאכי פותח ומסיים ב'שימה על לב', כנגד סיומה של ברכת כוהנים 'ושמו את שמי'. רמז לברכת כהנים מצוי גם בפסוק ג: 'ונשא אתכם אליו'.

חשבו – מהו שורשו של ההיפוך החריף ביחס לברכת כהנים? עיינו גם ברמיזה לברכת כהנים בסוף הנבואה א',ט ובדקו את הסיבה המובאת שם (חשוב לציין שזמנה של ברכת כהנים במקדש היה לאחר עבודת הקרבנות).

ב. בפסוקים ה-ט משרטט מלאכי את הדמות האידיאלית של הלוי והכהן, ומציב אותה כניגוד לדמותם העכשווית של הכהנים שהפרו את הברית.

1. במסגרת מתוארים יחסי הלוי ובריתו עם ה' (ה, ז2). בתווך מפורטים תפקידיו הנובעים מכך: לימוד תורה והפצתה לרבים. כיצד הופרו שני אלה בידי הכהנים בזמנו של מלאכי? (ח-ט)

2. 'ברית הלוי' בנבואת מלאכי רומזת לשתי התייחסויות לברית עם הכהן וללוי בתורה: מלאכי פותח ברמיזה לברית השלום שנכרתה עם פנחס (במדבר כ"ה,יג). ובהמשך מתייחס לברכת משה ללוי (דברים ל"ג,ח-י). מהם האירועים היסודיים המכוננים את הבריתות הללו, וכיצד מאופיינת בהם דרכם של הלוי והכהן? שימו לב להדגשת יחסי ה'שלום' בנבואת מלאכי.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"