נדמה שארמונו של יהויקים, אותו ארמון שאת בנייתו מגנה כל כך הנביא, הוא שנתגלה במפתיע בחפירות של רמת רחל. כפי שרואים מן השרידים המעטים שנשתמרו, היה זה בלי ספק אחד הארמונות המפוארים שנבנה לפי מיטב האדריכלות והאומנות של אותה התקופה.
לא ציפינו לכך כאשר הלכנו לחפירה, שמחוץ לירושלים דאז, באמצע הדרך בין ירושלים לבית לחם, יבנה לו אחד ממלכי יהודה מצודה וארמון מלכותיים.
במקום נתגלתה חומת סוגרים הבנויה חדרים-חדרים – אחת הדוגמאות היפות לחומה מטיפוס זה, האופייני בימי בית ראשון. לאורכה נתגלה מעבר סתרים בתוך החומה, מקורה לוחות אבן גדולים. השער עצמו נתגלה בצד המזרחי; רובו הרוס על ידי מבנים מאוחרים יותר, אך אומנה אחת של שער הארמון נשתמרה יפה והיא מעידה על הבניה האיתנה והמפוארת. מעל לגובה הרצפה הונחו אבני הגזית חלקות וגדולות, מסוג שלא היה נהוג בתקופה זו אלא בארמונות מלכות ובנייני פאר. השתמרות השרידים בדרך כלל אינה טובה, ונאלצנו לחפור הרבה עד שהגענו לקטעים אחדים שנתנו לנו רושם מלא על הארמון שנבנה במקום.
לפנינו תופעה לא רגילה כשלעצמה והיא, שאחד ממלכי יהודה יבנה לעצמו ארמון מחוץ לעיר. כפי שרואים מן השרידים המעטים שנשתמרו, היה זה בלי ספק אחד הארמונות המפוארים שנבנה לפי מיטב האדריכלות והאמנות של התקופה, שדוגמתם נמצא במחקר הארכיאולוגי רק בארמונות מלכי ישראל שנבנו בשומרון, במגידו או בחצור. מכאן נשאלת השאלה: איזה מלך ממלכי יהודה הלך פתאום והקים לעצמו ארמון כה מפואר וגדול מחוץ לירושלים ולשם מה עשה זאת?
... מה אומר ירמיהו? "הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חינם ופועלו לא יתן לו - האומר אבנה לי בית מידות ועליות מרוחים" וכו׳ (יד). הנביא מאשים את המלך שבעצם התקופה החמורה והקשה כל כך לארץ אין הוא נרתע מלגייס פועלי כפייה ולעסוק במעשה בנייה ממלכתי כביר, להקים בית מדות, עליות מרווחים, ארמון מפואר. "וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר" (יד). האם זה נועז מדי לשער שמעקי החלונות שנמצאו בחפירות הם-הם החלונות שמתאר אותם הנביא? על גבי אבני הגיר הלבנות נשתמרו שרידי צבע אדום – ששר – ובראשם, כאמור, חורים לחיבור קירות העץ – סיפון הארז.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עיונים בספר ירמיהו'.