אלישע והאשה השונמית

חלוקת הפרק:
1. פס' א-ז: נס השמן
2. פס' ח-לז: אלישע והאישה השונמית
3. פס' לח-מא: נס הנזיד
4. פס' מב-מד: נס הלחם
 
1. פס' א-ז: נס השמן

הסיפור שלפנינו מזכיר את הסיפור על אליהו והאישה האלמנה מצידון המובא במלכים א י"ז, י-טז. אולם ההבדל בולט: שם אליהו דאג לאישה בעיקר על מנת למצוא לעצמו מחיה במנוסתו מאחאב, ואילו כאן אלישע דואג לאלמנה אך ורק מפני שהיא צריכה עזרה. 

2. פס' ח-לז: אלישע והאישה השונמית

א. את הפסוקים שלפנינו ניתן לחלק לשלושה חלקים שכל אחד מהם פותח במילים 'ויהי היום' (פס' ח, פס' יא ופס' יח). החלק הראשון, ח-י, הוא מעין הקדמה ורקע לעיקר הסיפור המתחיל בפסוק יא ומסתיים בפסוק לז. החלק הראשון של הסיפור המרכזי (יא-יז) מסתיים בטוב כאשר אלישע מבטיח לשונמית בן שאכן נולד. אולם החלק השני של הסיפור המרכזי (יח-לז) מביא לפנינו את ההסתבכות שארעה לאחר מכן: הילד מת, גיחזי לא מצליח לשנות את המצב עם המשענת ורק לאחר תפילה ומאמצים גדולים מצליח אלישע להחיותו. השאלה העולה מאליה היא – מדוע מת הילד? הרב סמט (בספרו 'פרקי אלישע') רצה לטעון שמות הילד נועד 'לעורר' את הרצון של האישה בבן. לטענתו, בפסוקים יא-יז האישה מצטיירת כעשירה ("אשה גדולה") שלא חסר לה כלום ואינה מעוניינת בבן. כך הוא מסביר את דבריה בפסוק יג: "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת". אולם נראים הרבה יותר דבריו של הרב מרדכי סבתו (במאמר בכתב העת מגדים טו) שמות הילד לא ארע בשל התנהלות האישה אלא בשל התנהלות אלישע. לטענתו, הסיפור מתמודד עם המתח בין ה' לנביאו על רקע היכולת של נביאי ה' לחולל ניסים. אלישע 'לקח' את מפתח החיים מבלי לדרוש בה'. מות הילד הכריח את אלישע לחזור ולהכיר בבלעדיות שיש לה' על עצם החיים. כך מובן מדוע המשענת לא עזרה וכעת אלישע מחייה את הילד מכוח התפילה.

ב. לכל זה יש להוסיף עניין נוסף: דמותה של השונמית יוצאת דופן ביחס לשאר הדמויות בסיפורי אלישע. שאר הדמויות פוגשות באלישע רק כאשר הן צריכות את עזרתו. לעומתן השונמית כלל לא רוצה את עזרתו ולהפך היא רוצה להעניק לו: היא מארחת אותו בביתה והיא הולכת לשמוע ממנו תורה בשבת וחודש (כג). בעוד הם רואים בנביא מקור ישועה, היא רואה בנביא מקור סמכות.