בפרק ט"ו, העוסק בשמיטת כספים, נאמר "כי לא יהיה בך אביון" - אם נקפיד לאפשר לעניים לקחת מן היבול ולהשמיט חובות, לא יהיו עניים. פעם בשבע שנים מאפסים את החובות, מאזנים את החברה, וכך לא נוצרים פערים גדולים מדי.