אחרית הימים

הביטוי "אחרית הימים" מופיע לראשונה בפתיחה לברכת יעקב (בראשית מ"ט, א), בה חוזה יעקב את עתידם של שבטי ישראל כעם היושב בארצו, אך קיימים בחזון זה גם רמזים למלחמות קשות בארצם עד שיגיעו לחיים של שלום ושפע.

לפי דברי הרמב"ן (בויקרא כ"ו, ו), ניתן להבין שאחרית הימים במקרא עניינה חזרה לאושר ולשלום של האדם בגן עדן כפי שהיה לפני שחטא ונטרד ממנו. והם ימות המשיח.

גם בספר דברים אנו מוצאים את המושג של אחרית הימים. כשאבי הנביאים שליח הגאולה ונותן התורה נפרד מעמו, הוא מודאג מאוד מן העתיד האפשרי של ישראל בארצו, אם לא יחזיק מעמד במובן הרוחני. ודאי חדר לתוך תוכו של עמו, ונוכח לדעת שאינו מחוסן למדי בפני רוחות רעות העלולות להביא שואה עליו, והוא מזהיר אותו תוך הבעת חזון קשה של גלות וסבל שלשיאו יגיע באחרית הימים. כאן אחרית הימים מאופיינת בצרות איומות. אין התורה מדברת כאן על הישועה הגדולה אחרי הצרות של אחרית הימים, והיא מסתפקת רק ברמז. בעוד שאחרי אחרית הימים בברכת יעקב מדובר על התנחלותם של שבטי ישראל בארצם. ואחרי אחרית הימים שבשירת בלעם מדובר על כוכב שידרוך מיעקב ויעשה שפטים בשונאיו.

ציורים רחבים על אחרית הימים ועל גדולת ישראל והשלכותיה על כל העולם כולו נמצאים בחזיונות הגדולים של הנביאים שחיו בזמנים הקשים לאומה - בימי הפולמוס האשורי והבבלי. בכולם המטרה והתכלית הם ימי מלכות דוד בן ישי. בנביאים אלה קיים מושג של יום ה' כיום הדין של ה' ברשעים. ולפי זה יש להבין את אחרית הימים - סופם של ימי הדין האלה, שלאחריהם תבוא הגאולה. הגואל יהיה ה' בעצמו, אך בארצם יעמוד בראשם חוטר מגזע ישי שיצטיין בתכונות הנעלות ביותר שבן אדם יכול להשיג עלי ארץ.

הנביא ישעיהו והנביא מיכה, שניבאו שניהם בתקופת חזקיהו ומסע סנחריב, עומדים על השפעתה של ירושלים על העולם, ועל השפעת מלכה כשופט בין הגויים עד כדי השבתת רוח המלחמה:

"וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד-רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה".(מיכה ד', ג).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת