הרב יהודה זולדן
נמצאו 7 תוצאות חיפוש
ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשעב | |
נעמוד בשיעור על ה'תפר' שבין הנהגתם של הנביאים לבין הנהגתם של אנשי כנסת הגדולה. ברוך בן נריה, עזרא, חגי זכריה ומלאכי, מרדכי, זרובבל, נחמיה ועוד, הם האישים שחוללו את המעבר. מה מאפיין ומייחד את האישים הללו? כיצד הסתיימה תקופה והתחילה תקופה חדשה? כיצד בא הדבר לידי ביטוי באופי הוראת התורה ומצוותיה? נתמקד באחד הביטויים לחילופי התקופות, באמצעות הדיון בחז"ל על מקומה ומעמדה של מגילת אסתר בספרי המקרא, קריאתה בציבור, והלכות כתיבתה.
ימי הפורים - על גיבוש החג במגילה, בחז"ל ובזמננו
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשעג | |
במגילה מתואר התגבשות ימי הפורים. יוזמה עממית של היושבים במדינות המלך, יוזמת תושבי שושן, יוזמת היושבים בערי הפרזות, והתערבות מרדכי ואח"כ אסתר, כשבכל שלב מתעצם תוכנו של היום. בספרות חז"ל ההבחנה היא בין קביעת היום בט"ו באדר ליושבים בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון וכן בסמוך ובנראה להם, לבין קביעת היום בי"ד באדר ליושבים בערים שלא נכללים בהגדרה זו. נטייה של פוסקים מאוחרים עד בני זמננו, היא להעצים את מעמדה של ירושלים החדשה בה פורים בט"ו באדר, למול הטלת ספק על מעמדן של ערים להן ייחוס על היותן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ולציין בהן פורים בי"ד ובט"ו באדר.
מועדי תשרי ומעמד הקהל בתחילת ימי הבית השני
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 11 דקות
מועדי תשרי נחגגים בפרקנו בצורה מוזרה מאוד - בראש השנה קוראים בתורה ובחג הסוכות בונים סוכות מארבעת המינים. מה פשר ההתנהגות המוזרה הזו? בשיעור נראה שעזרא הכהן מנצל את ההתאספות בבית המקדש בראש השנה ומשלב אלמנטים מאירועים שונים כדי ליצור מעמד מיוחד ועל ידי כך לרומם את רוח העם ולחבר אותם למצוות.
החגיגה המיוחדת של מועדי תשרי
הרב יהודה זולדן"וביום שמחתכם..." - מהו יום השמחה?
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 4 דקות
התקיעה בחצוצרות צריכה להיעשות "ביום שמחתכם", אך איזה יום מוגדר כיום שמחה בו תוקעים בחצוצרות בעת הקרבת הקררבנות, ובמה באה לידי ביטוי השמחה בו? בשיעור ננתח את הצעות השונות, החל מחז"ל, דרך פרשני ימי הביניים ופרשנים מהעת החדשה. לבסוף נציע את הצעתנו, שיום השמחה הוא לא אחר מראש השנה.
יפתח בדורו כשמואל בדורו - דרשה ויישום הלכתי
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשע"ז | |
"יפתח בדורו כשמואל בדורו" (ראש השנה כה ע"ב) - דרשה זו מוכרת וידועה. נעמוד על הרקע של דרשה זו בגמרא, ונשווה בין שני האישים: יפתח ושמואל. יפתח המנהיג הצבאי השלטוני, לעומת שמואל הנביא והשופט, קורא שמו של ה'. כמו כן נשווה בין הדורות: "יפתח בדורו כשמואל בדורו".דורו של יפתח לעומת דורו של שמואל, על פי העולה מפסוקי המקרא. בדרשה רעיונית זו השתמשו במהלך הדורות, על מנת להעניק תוקף ומעמד למנהיגים שנחשבים כפחותים ביכולתם ובכישוריהם לעומת דורות עברו. דיינים ופסקי הלכה, אנשי הגות ורוח, מנהיגים שלטוניים, ועוד. נעמוד על השימוש הרחב בדרשה זו, ובזיקתה ליפתח ושמואל, הדמויות המרכזיות בדרשה, ובהשוואה לדורות - התקופה בהם היה שימוש בדרשה זו.
משיחת שאול למלך
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 2 דקות
באיזה שמן נמשח שאול, המלך הראשון של ישראל? הגמרא מספרת שמלכי דוד נמשחו במשן המשחה ואילו מלכי ישראל נמשחים בשמן אפרסמון. שאול נמשח לפני דוד, ופוסקים ומפרשים עוסקים בשאלה באיזה שמן משחו את שאול בשמן זית- שמן המשחה או בשמן אפרסמון. נעיין בדבריהם, ובאמצעות הדיון אודות משיחתו של שאול, נברר את המשמעות הרעיונית של משיחת המלכים בשני סוגי שמנים אלו.