פרשנות כתות בית שני
נמצאו 11 תוצאות חיפוש
ממחרת השבת
הרב ד"ר יואל בן נוןכידוע, חז"ל דרשו את הביטוי "ממחרת השבת" כמתייחס למחרת יו"ט הראשון של פסח. המאמר בוחן דרשה זו לאור כפילות פרשת המועדות ולאור לוח השנה הכפול של העם היהודי.
ממחרת השבת
הרב אלחנן סמטעיון ודיון בשיטת רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי בפירוש הפסוק "ממחרת השבת", שיוחס ע"י חז"ל, כידוע, למחרת יו"ט הראשון של פסח.
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" – יכול בראש חודש?!
הרב אלחנן סמטמתי התרחשו ימי המילואים והיום השמיני? האם בסוף חודש אדר עד ראש חודש ניסן, או לאחר ראש חודש ניסן? מהי הסיבה שהביאה את רבותינו ליצור סדר זמנים וסדר מעשים שהם כה רחוקים מפשוטו של מקרא? מעיון ב"מגילת המקדש" מתברר שהיה בנושא זה פולמוס עם אחת הכתות.
ואשה אל אחותה לא תקח
הרב אלחנן סמטהמאמר דן בהסבר האיסור של שתי אחיות, כולל הסברים של כתות שפרשו מהיהדות. המאמר גם דן בסיבת האיסור, ובהסבר מעשהו של יעקב, שנשא שתי אחיות.
פרשת פרה
הרב אלחנן סמטבשיעור נעסוק בדין פרה אדומה. נראה שעשיית הפרה עצמה מהווה עבודה בעלת חשיבות עצמאית, וכל פרט בעבודה זו יש לו משמעות. מתוך השוואה בין פרה אדומה לקרבנות נראה שפרה אדומה נחשבת כמעין קרבן הנעשה מחוץ למקדש ונעסוק במחלוקת הצדוקים בעניין זה. נדון גם בשאלת ההיטמאות של העוסקים בפרה לעומת מטרת הפרה - לטהר את הטמאים.
תגובות - שתיים
תגובות והערות
הרב ד"ר יואל בן נוןי' בן נון מגיב למאמרו של ד' הנשקה בשני עניינים: האחד - על אופן ההתייחסות לביקורת המקרא ושימוש בכלים מעולם המחקר בלימוד התורה. השני - תגובתו להצעה שהעלה ד' הנשקה בנוגע להבנת 'ממחרת השבת'.
לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן
עוד על זמן מתן תורה
תגובות והערות
הרב נתנאל הלפגוטהרב הלפגוט משיב לדברי הרב אמנון בזק, ומחזק את הפירוש הדוחה את זמן מתן תורה לאמצע חודש סיוון מתוך מסורות פירוש קדומות של תרגום השבעים וכתות בית שני.
לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן
דמותו של פינחס בראי הדורות
ד"ר ברכי אליצורתאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 12 דקות
השיעור יבחן את דמותו של פינחס ואת הערכת המקרא אליו, כפי שעולה משני סיפורים, בהם הוא נוטל תפקיד מנהיגותי. נשווה בין ההערכה המקראית למעשה פינחס להערכה העולה מהספרות הבתר מקראית: התנאית המוקדמת, התנאית המאוחרת והתלמוד. ננסה להתחקות אחר הגורמים להשתנות היחס למעשה פינחס ולדמותו בהקשר תרבותי והיסטורי.
הלוח הכפול והחגים בתורה
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעב | |
החגים מתוארים בתורה בתיאור כפול, מצד אחד - מתוארים תאריכים, לפי יום וחודש, הקשורים לאירועים היסטוריים שארעו לעם ישראל, ומצד שני - החגים מתוארים כחגים חקלאיים, הקשורים לעונות השנה. ננסה להבין את משמעות הכפילות הזו בחגים השונים: האם היה פעם "חג אביב" שאינו "חג המצות"? מה היחס בין "חג הסוכות" ל"חג האסיף"? ומה משמעות ספירת העומר? והאם הלוח העברי, (לפי פשטי המקראות) הוא לוח שמשי או ירחי או משלב ביניהם?
הַשֶּׁמֶשׁ כמְשַׁמֵּשׁ
ד"ר יושי פרג'וןהפולמוס בין חז"ל לכיתות על אופן לימוד תנ"ך ופרשנותו
הרב ד"ר יוסי אליצורתאריך פרסום: שנת תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות
המחלוקות בין חז"ל לכיתות בית שני היו חריפות ובשלל נושאים הלכתיים שונים.אך מהי נק' שורש המחלוקת ביניהם? מהי דרכו של כל צד בלימוד התנ"ך? ואיזה גוף נתפס באותם הימים כגוף המחמיר? ואיזה כגוף המקל?