דוד ותהלים בדברי הימים

המסורת העתיקה המשתקפת במקומות אחדים במקרא היא שדוד המלך לא רק חיבר את המילים של מזמורי תהלים, אלא חיבר גם את הנעימות והניגונים שלפיהם יש לשיר את המזמורים. וכן דוד הוא שהתקין את כלי הנגינה, שבהם היו הלויים מנגנים את המזמורים. בעל ספר דברי הימים מאשר את המסורות האלה, ומוסיף גם שדוד הוא שחילק את הלויים למשמרות, וקבע לכל משמר ומשמר את המועד המיוחד לשרת בבית המקדש ולשיר ולנגן את המזמורים המיוחדים לו. וכך נאמר בדברי הימים על עניין זה: "וארבעת אלפי שועֲרים וארבעת אלפים מהללים לה' בכלים אשר עשיתי להלל ויחלקם דויד מחלקות לבני לוי לגרשון קהת ומררי" (דה"א כג ה-ו). שמות ראשי הלויים המשוררים הנזכרים בדברי הימים הם השמות הנזכרים בכתובות שבראשי מזמורי תהלים.

כך מסופר בדברי הימים: "ויאמר דוד לשרי הלויים להעמיד את אחיהם המשוררים בכלי שיר, נבלים וכנורות ומצלתים, משמיעים להרים בקול לשמחה, ויעמידו הלוים את הימן בן יואל, ומן אחיו אסף בן ברכיהו, ומן בני מררי אחיהם איתן" (דה"א טו, טז-יז). שלושת המשוררים האלה: הימן, אסף ואיתן, נזכרים ברציפות בהמשך העניין שם בפסוק יט. ובמקומות אחרים נזכרת השלישיה: "אסף והימן וידותון" (דה"א כה א ועוד), ואפשר ש"ידותון" הוא "איתן". על כל פנים, אלה הם השמות הנזכרים בראשי מזמורי תהלים: בקבוצת המזמורים מן ע"ג עד פ"ג רשום שמו של אסף. בראש מזמור פ"ח רשום שמו של הימן. ובראש אותה הרשימה כתוב "שיר מזמור לבני קרח". וכבר הזכרנו בשיחה קודמת, שהימן הוא, לפי רשימות היחס, מצאצאי שמואל הנביא, שהוא מבני קורח. ושמו של איתן רשום בראש מזמור פ"ט: "משכיל לאיתן האזרחי". גם ידותון נזכר (בחילופים קלים שבין קרי וכתיב) בראש מזמור ל"ט: "למנצח לידותון מזמור לדוד". ובראש מזמור ע"א: "למנצח על ידותון לאסף מזמור". והנה בסיפור חג הפסח שעשה חזקיהו נאמר: "ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל לה' בדברי דוד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו" (דה"ב כט ל). הלשון להלל-ויהללו רומז ללשונות הקריאה "הללויה" או "הללו את ה'" המצוי פעמים רבות במזמורי תהלים, וכן למזמורי ה"הלל" שאנו אומרים בחגים ובימי השמחה. והמזמורים האלה נקראים בכתוב בדברי הימים על שם "דויד ואסף". וכיוצא בזה נזכר בסיפור על המזמור שציווה דוד לומר לפני הארון ביום ההוא: "אז נתן דויד בראש להודות לה' ביד אסף ואחיו הודו לה' קראו בשמו" וגו' (דה"א טז ז-ח).

הדברים האלה מלמדים על תפיסתו של בעל ספר דברי הימים, בעניין פירוש שמות המשוררים הכתובים בראשי מזמורי תהלים, שאמנם את המזמורים האלה אמר דוד, אבל מסר אותם ואת ניגוניהם למשוררים מן הלויים הנזכרים בשמותיהם בראשי המזמורים. והנה, המזמור "הודו לה' קראו בשמו" המובא שם בדברי הימים, וכן המשך המזמור שם "שירו לה' כל הארץ" (פסוק כג) והלאה, הם בתהלים מזמורים שאין בראשם שם של אדם, לא של משורר מן הלויים ואף לא שמו של דוד. ודבר זה מלמדנו, שלדעת בעל ספר דברי הימים כל מזמורי תהלים כולם הם מזמורי דוד, ואף אותם המזמורים שאין בראשם שם של אדם גם הם מזמורים שחיברם דוד ונתנם ללויים לשוררם בעבודת ה'.

כמו שאמרנו למעלה, המזמור המובא שם מצורף מקטעי מזמורים שונים שבתהלים ודבר זה מלמדנו, שמתחילת חיבורם היו מזמורי תהלים נתונים לקיצורים וצירופים שונים בידי המתפללים בהם, והיו המתפללים רגילים לקחת קטעים ממזמורים שונים ולצרפם לצרכי התפילה למזמור חדש.

יש שינויים קטנים בין לשון המזמור שבדברי הימים ובין לשון המזמור המקביל שבתהילים.

ויש מהם שינויים מכוונים, כגון בדברי הימים א טז כט כתוב: "שאו מנחה ובאו לפניו", ואילו בפסוק המקביל בתהלים צו ח כתוב: "שאו מנחה ובאו לחצרותיו". שינוי זה מן "חצרותיו" אל "לפניו" מכוון. המזמור בתהלים מכוון להיאמר בבית המקדש הבנוי, ובכניסה אליו יש חצרות. ואילו המזמור שבדברי הימים נאמר לפני הארון הנתון בתוך האוהל, ואין שם לא בית ולא חצרות, ועל כן לא נאמר שם "לחצרותיו" אלא "לפניו".

בתפילת דוד בשעה שהכריז על כוונתו לבנות את בית המקדש – התפילה המובאת בדברי הימים א' פרק כט – נאמר בפי דוד: "כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על הארץ ואין מִקוֶה" (דה"א כט טו). פסוק זה ערוך על פי לשון תהלים: "כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי" (תה' לט יג). "ועתה מה קויתי ה'" (שם פסוק ח); "ימי כצל נטוי" (תה' קב יב). ולבסוף נציין קטע מן "שיר המעלות" (מזמור קלב) ששובץ בסיומה של תפילת שלמה בחנוכת הבית הראשון. תפילה זו נמצאת גם בספר מלכים בנוסח כמעט זהה, מלבד בחתימה. החתימה בספר מלכים מזכירה את ההבטחה למשה לאחר יציאת מצרים: "כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים" (מ"א ח נג). ואילו החתימה בספר דברי הימים מזכירה את זכותו של דוד: "ועתה קומה ה' אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך ה' אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב. ה' אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך" (דה"ב ו מא-מב). במזמור שבתהלים נאמר: "קומה ה' למנוחתך אתה וארון עזך. כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו, בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך" (תה' קלב ח-י).