ברכה על הנס

"וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שופטים ט"ו, יט)

על כן קרא שמה -

לזכר שהקורא לה' יענהו בנס.

ונס של אדם מצויין [=אדם גדול] חייבים לברך [גם אחרים]

כשמגיע למקום ההוא, לדעת קצת,

ועל כל פנים, חייב בעל הנס לברך,

ולכן יחדוהו בשם.

ותחלה קראה בשם 'לחי' כדי לזכור נס הלחי,

וכשנעשה עוד נס הוסיף שם 'עין הקורא'

לברך על שתיהן.

מלבי"ם – ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.