את מקומה של ארץ מדין אנו מזהים על פי מקורות מימי הבית השני ומתקופת המשנה והתלמוד כחבל ארץ בצפון חצי האי ערב. אולם במהלך השנים קבוצות מדייניות שונות נדדו צפונה והן התיישבו באזורים שונים בעבר הירדן המזרחי. חלקם באזור מואב.
את מדין אנו פוגשים לראשונה כבנה של קטורה אשתו השנייה של אברהם (בראשית כה, ב).שני דורות מאוחר יותר קבוצת מדיינים סוחרים היו מעורבים במכירת יוסף (בראשית לז, יח).
כשמשה נמלט ממצרים בעקבות הריגת האיש המצרי הוא מצא מקלט במדין אצל יתרו כהן מדין ונשא את ביתו ציפורה (שמות ב, טו ואילך).
אולם בסוף תקופת הנדודים במדבר נתגלו המדיינים כצוררים של עם ישראל והם הצטרפו למואבים בניסיונם לקלל את ישראל. הם היו שותפים פעילים בחטא בעל פעור וכנקמה משה שלח 12 אלף לוחמים על מנת להנקם בהם והלוחמים הרגו את חמשת מלכי מדין (במדבר, כה וכן פרק לא).
נראה שהאירועים בספר במדבר היו קשורים למדיינים שבאזור מואב ולא למדיינים שבחצי האי ערב.
בתקופת השופטים המדיינים פשטו על אזור עמק יזרעאל והשחיתו את יבול הארץ. גדעון קם עליהם והצליח להביס אותם ולהרוג את המנהיגים שלהם (שופטים ו-ח). בעקבות תבוסתם כנראה תש כוחם ולאחר ימי גדעון לא מצויינים במקרא אירועים הקשורים למדיינים.
המחקר הארכאולוגי מצא את עקבות המדיינים בכלי חרס מיוחדים המיוחסים להם וכן מקדש באזור המכרות בתמנע. יתכן שהמדיינים היו מעורבים בכריית הנחושת בתמנע אם ככורים במכרות אם כמובילים של שיירות הנחושת מאזור המכרות לעבר השווקים ברחבי המזרח התיכון.
עוד על מדין ראו ב'מדין במואב'.