מקום בצפון ארץ ישראל בסביבות הקישון. 

מזוהה עם תל עמר שליד אל-חארתיה (אולברייט).

יש המזהים אותה עם אל-אחוואט.

מקום מושבו של סיסרא, שר הצבא של יבין מלך כנען (שופטים, ד, ב), ומקום הריכוז לרכב הברזל שלו (שופטים, ד, יג).

עד למקום זה רדף ברק אחרי רכב סיסרא (שופטים, ד, טז).

(לפי ב' מזר, חרשת משמעו כאן הר, הר מיוער/ הרים מיוערים, והכוונה להרי הגליל שאליהם ברח רכב האויב.)

להרחבה:

1. ח. גלעד, “סיפור מלחמת דבורה וברק בסיסרא כפשוטו (שופטים ד'-ה')”, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, כרך לד, חוברת ד', תשמ"ט, עמ' 292-301.

2. ג. גליל, עולם התנ"ך, שופטים, תל אביב, 2002, עמ' 46.

3. ב. מזר, “חרשת הגוים", אנציקלופדיה מקראית, כרך ג', תשי"ח, עמ' 309-310.

4. ב. מייזלר, “מחקרים טופוגראפיים”, ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ג/ד, יא', עמ' 35-41.

5. פ. נאמן, "חרשת הגוים", אנציקלופדיה לגיאוגרפיה מקראית, כרך שני, תשכ"ג, עמ' 584-585.