על פי המקרא מוצאם העיקרי של הפלישתים מאיזור כפתור [כרתים של ימינו] (עמוס ט, ז), לכך יש אישור מהממצא הארכאולוגי. בחפירות הארכאולוגיות שנעשו בערי הפלשתים: גת, עקרון, אשדוד, אשקלון ותל קסילה שבצפון תל אביב, נמצאו מבנים וכלי חרס האופייניים לאזור יוון.
הערים מרכזיות של הפלשתים היו: עזה, אשקלון, אשדוד, עקרון, וגת: חמשת סרני פלשתים (יהושע יג, ג).
את הפלשתים אנו פוגשים לראשונה בתנ"ך בספר בראשית. בתקופת רעב בארץ, גם אברהם וגם יצחק יורדים לגרר שבצפון הנגב ושם הם חיים תחת שלטונו של אבימלך מלך גרר הפלישתי.
אנו נפגשים שוב עם הפלשתים בתקופת השופטים (כפי הנראה קבוצה מאיי הים שהגיעו יותר מאוחר). השופט המזוהה ביותר עם המאבק בפלשתים הוא שמשון שבסופו של דבר מצא את מותו במאבק זה.
בספר שמואל מתוארים הפלשתים ככוח חזק ביותר נגדו נאבק עם ישראל לאורך שנים רבות. המפורסם ביותר מבין הקרבות בין עם ישראל לפלשתים היה הקרב בעמק האלה בין דוד לגלית הפלשתי.
בקרב שנערך בין הצבאות בגלבוע נהרג המלך שאול, המלך הראשון של עם ישראל.
דוד הצליח להכניע את הפלשתים ומאז כוחם הלך ודל.
העדות ארכאולוגית מלמדת שבימי הבית הראשון הפלשתים אימצו במידה רבה את התרבות של עם ישראל והם החלו לכתוב בעברית. בהדרגה הם אבדו את מאפייני תרבותם ונטמעו בשאר יושבי הארץ. .