בטקס הברכה והקללה בכניסת בני ישראל לארץ שעליו הצטוו בדברים יא' כט' ומסופר על קיומו ביהושע ח' ל', הר גרזים שימש כהר הברכה והר עיבל כהר הקללה.
יותם מושל את משלו לבעלי שכם מהר גרזים (שופטים ט' ז').
הר מקודש ומרכזי במסורת השומרונית.
אדם זרטל, בעקבות מציאתו של המזבח בהר עיבל, מציע לזהות את הר גרזים בהר כביר.
להרחבה:
1. י. אליצור, "מקום בפרשה", תל אביב, 2014, עמ' 399-406.
2.ז. ארליך, ח. אשל, "המערכה הראשונה במלחמתו של אבימלך בבעלי שכם ושאלת טבור הארץ", תרביץ, כרך נח, חוברת א, תשמ"ט, עמ' 111-116.
3.ז. ארליך, "גריזים ועיבל בבקעת הירדן?", שומרון ובנימין, ג, תשנ"ג, עמ' 224-229.
4. ח. אשל, "התפשטותה של האמונה בקדושתו של הר גריזים", ספר השומרונים, ירושלים, תשס"ו, עמ' 192-209.
5. ח. אשל, "המקדש השומרוני בהר גריזים והמחקר ההיסטורי", בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, כרך לט, חוברת ב (קלז), תשנ"ד, עמ' 141-155.
6. ז. בן חיים, "גרזים, הר גרזים", אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', תשכ"ה, עמ' 554-558.
7. מ. הראל, "קדמוניות נופי ארץ –ישראל", 2005, עמ' 56.
8. י. זיו, "יותם ושייח' בלאל בראש הר גריזים", מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס ה- 11 (קבץ), 2002, עמ' 41-50.
9. א. זרטל, "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל", תל אביב, 2000.
10. י. מגן, "הר גריזים, עיר מקדש", באתר רשות העתיקות.
11. י. מגן, " הר גריזים — עיר מקדש: סיכום שמונה עשרה שנות חפירה", קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, לג, 2, תשס"א, עמ' 74-118.
12. י. מגן, א. שטרן, "השלב הראשון של המקדש השומרוני בהר גריזים: עדויות ארכיאולוגיות חדשות", קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, לג, 2, תשס"א, עמ' 119-124.
13. י. מגן, "הר גריזים חושף צפונותיו" אריאל: כתב עת לידיעת ארץ-ישראל, 78, תשנ"א, עמ' 45-55.
14. י. מייטליס, "מיקומם של הר גריזים והר עיבל", פרשת דרכים, ירושלים, תשע"ה, עמ' 365-368.
15. פ. נאמן, "גרזים", אנציקלופדיה לגיאוגרפיה מקראית, כרך ראשון, תשכ"ג, עמ' 408-409.
16. א. רייפנברג, "הר גריזים", ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, א, תשי"א, עמ' 74-76.
17. א.שטרן (עורך ראשי), "גריזים, הר", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך 1, 1992, עמ' 350-359.
עיין גם:
הר גריזים. Z.Radovan/BibleLandPictures.com