רמות גלעד הייתה עיר לויים ממשפחת מררי (יהושע כא, לח; דברי הימים א' ו, סה) ועיר מקלט (דברים ד מג; יהושע, כ, ח). בימי שלמה הייתה מקום מושבו של נציבו בן גבר שמשל במחוז השישי שכלל כנראה את צפון הגלעד וחלק מן הבשן (מלכים א' ד, יג).

בתקופת ממלכת ישראל הפך אזור רמות גלעד לאזור מריבה עם ארם דמשק, ובתקופת אחאב רמות גלעד הייתה תחת שלטון ארמי. במלחמה בין אחאב לארמים בניסיון להשיב את רמות גלעד לישראל מצא אחאב את מותו (מלכים א' כב). גם בנו יורם ערך מלחמה נגד הארמים ברמות גלעד ושם נפצע וחזר ליזרעאל על מנת להתרפא. בחזית ברמות גלעד משח נער אלישע הנביא, את יהוא בן נמשי למלך.