העיירה צור של ימינו בנויה על חורבותיה של צור העתיקה, ברצועת החוף הצרה של פיניקיה, במחצית הדרך בין צידון ובין עכו.
יוסף בן מתיתיהו כותב כי צור נבנתה 240 שנה לפני בניין בית המקדש הראשון.
מסתבר שהיתה תחת עול מצרים, ורק לאחר ירידת שלטונה של מצרים החלה לעלות ולהיות מושלת בימים, ורבה היתה השפעתה בחיי המסחר ואמנות של ימיה.
לאחר שנשתחררה לחלוטין מעול מצרים בימי רעמסס השלישי היתה צור לעיר החשובה ביותר בפיניקיה וייסדה את מושבות המסחר הגדולות בחופי הים התיכון.
בימי התנחלות בני ישראל בכנען היתה צור ידועה בשם עיר מבצר-צר, ובה פגע גבול נחלת אשר (יהושוע יט, כט)
משכונן דוד את הממלכה שלח חירם מלך צור "מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד" (שמואל ב ה, יא)
שלמה חידש את הברית עם חירם (מלכים א ה, טו) שסייע בידו בבניין בית המקדש (_שם שם, יז-כו; ט, י-יד; דברי הימים ב ב, ב-טז)
כתמורה על העזרה קיבל חירם מלך צור את ארץ כבול מאת שלמה (מלכים א ט, יא-יג)
יחסי ידידות הדוקים היו בין צור לישראל בימי אחאב , שאשתו איזבל היתה בת אתבעל מלך צידון (מלכים א טז, לא)
ידידות זו הביאה גם לידי התפשטות ההשפעה הצורית האלילית , ועל כך התריעו הנביאים בנבואות זעם חריפות.
על חורבנה של צור, "אשר סוחריה שרים, כנענים ונכבדי ארץ" התנבא ישעיהו (פרק כג)
כן ניבאו על חורבנה ועל חורבן מושבותיה ירמיהו (כה, כב; כז,ג; מז,ד) יחזקאל (פרקי כו-כח) יואל (ד,ד) עמוס (א ט-י) וזכריה (ט ב-ד)
בימי שיבת ציון היו צורים יושבים בירושלים ומוכרים בה בשבת כל מכר (נחמיה יג, טז)
לקוח מתוך לקסיקון המקרא, כרך ב