העיר דן המזוהה עם תל אל קאדי, נמצאת בסמוך לנביעה של מקורות נחל דן, היובל הגדול ביותר של נהר הירדן.

דן מוזכרת לראשונה כאתר שהיה בדרכו של אברם במרדף שלו אחרי ארבעת המלכים (בראשית, יד, יד). שער עיר ייחודי בן התקופה, שהשתמר בשלמותו, נמצא בחפירות ארכאולוגיות. לא מן הנמנע שדרך שער זה נכנס אברם בדרכו לחלץ את לוט.

העיר נחשבה במקרא כנקודת הגבול הצפונית של ארץ-ישראל. הביטוי: "מדן עד באר שבע" מופיע רבות בספרי הנביאים (שמואל א, ג, כ; שמואל ב, ג, כ; שמואל ב, יז, יא; שמואל ב, כד, ב; שמואל ב, כד, טו; מלכים א, ה, ה; דברי הימים א, כא, ב; דברי הימים ב, ל, ה).

בתקופת השופטים נכבשה העיר שנקראה ליש על ידי בני דן. הם בנו שם מרכז פולחני לע"ז, כשבמרכזו פסל מיכה שהובא מהר אפרים (יהושע, יט, מז; שופטים, יח, כט).

בעקבות הכיבוש הם שינו את שם העיר מליש לדן על שם אבי השבט. בחפירות הארכאולוגיות נמצאו עדויות לכיבושה של העיר על ידי בני דן.

לאחר פילוג הממלכה הציב בתוכה ירבעם בן נבט את אחד מעגלי הזהב. שער העיר מתקופה זו והבמה שהוקמה במקום נמצאו בחפירות ארכאולוגיות.

בימי בעשא מלך ישראל נכבש המקום על ידי ארם (מלכים א, טו, כ; דברי הימים ב, טז, ד).

כתובת ארמית שהתגלתה במקום מלמדת שככל הנראה העיר נכבשה שוב בידי ארם. בכתובת זו מספר אחד ממלכי ארם על הריגת שני מלכים, את יהורם מלך ישראל ואת אחזיהו מבית דוד, תיאור זה קשור ככל הנראה למהפכת יהוא בן נמשי נגד בית עמרי. פרסומה של כתובת זו בעולם המחקר נבעה בעיקר מכך שהיא הכתובת החיצונית היחידה המזכירה את דוד.

במהלך ימי הבית השני העיר ננטשה מיושביה ואת מקומה תפסה העיר פניאס היא בניאס הסמוכה.

המזבח בדן. Z.Radovan/BibleLandPictures.com

חומת העיר דן. Z.Radovan/BibleLandPictures.com