תקציר

Beit El, also called Luz, is a city on the border between the territories of Binyamin and Ephraim.

Identified with Hirbet Beit El, Bittin, by the eponymous Fourteenth Century Rabbi Ashtori HaParhi.

  • Avraham built an altar to God at Beit El (Genesis 12, 8).
  • Yaakov's dream about the ladder happened at Beit El, where he set up a pillar and made a vow (Genesis 28, 12-22; 31,13).
  • Years later, when Yaakov returned to Beit El, he built an altar there (Genesis 35, 1-7).
  • Devorah, Rivka's nursemaid, was buried in Beit El (Genesis 35, 8).
  • At Beit El, God promised Yaakov descendants and the Land (Genesis 35, 11-16; Genesis 48, 3-4).
  • The people of Beit El fought against Yehoshua (Joshua 8, 17).
  • Men of the tribe of Yosef conquered Beit El (Judges 1, 22-25).
  • The camp of Israel gathered at Beit El in a war against the tribe of Binyamin (Judges 20, 17 - 21, 2).
  • Beit El was part of Shmuel's judging circuit (I Samuel 7, 16).
  • Yerovam ben Nevat placed one of the golden calves at Beit El, which he set up as a place of worship and holiday sacrifices instead of Jerusalem (I Kings 12, 29-33).
  • A Man of God prophesied about Yoshiahu at Beit El, from where a false prophet came and became the catalyst for the first prophet’s death (I Kings 13, 1-32).
  • Aviya ben Rehavam conquered Beit El from Yerovam (II Chronicles 13, 19).
  • Elisha accompanied Eliyahu in Beit El on Eliyahu’s final journey (II Kings 2, 2-3).
  • Youths came out of Beit El and cursed Elisha (II Kings 2, 23).
  • Yehu continued to worship the golden calf at Beit El (II Kings 10, 29).
  • People of Beit El sought to banish the prophet Amos (Amos 7, 10-13).
  • After the Assyrians settled foreigners in the areas from where the people of the Kingdom of Israel were displaced, the people sought to worship the Israelite God after fearsome encounters with lions. The Kohen who taught the people how to worship God resided in Beit El (II Kings 17, 28).
  • Beit El was a landmark for the destruction of idolatry during the days of Yoshiahu (II Kings 23, 4-19).
  • The returnees to Zion inhabited Beit El (Zachariah 7, 2; Ezra 2, 28; Nehemiah 7, 32; Nehemiah 11, 31).

For further reference, see:

1. נ. איתמר, "למעמדה של בית אל עד בחירת ירושלים", עלון שבות 162, תשס"ג, עמ' 109-117.

2. י. אליצור, ‏"ויצא מבית אל לוזה: למהלכו של גבול בנימין-אפרים", באתר דעת.

3. י. אליצור, "מקום בפרשה", תל אביב, 2014, עמ' 19-30.

4. ח. בן ארצי, "ויקרא את שם המקום ההוא בית-אל", דף שבועי מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות- אוניברסיטת בר אילן, 786, פרשת ויצא, תשס"ט.

5. ע. בן-דור, ש.א. ליונשטאם, "בית אל", אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', תשכ"ה, עמ' 56-63.

6. י. הורוביץ, ‏"בית אל", ארץ ישראל ושכנותיה, תרפ"ג, עמ' 124-120. - לקישור בhebrewbooks.

7. י. זקוביץ, "יבוק, פנואל, מחנים, בית-אל : מדרשי שמות מקומות כראי למאבקים אידיאולוגיים", אריאל, 100-101, תשנ"ד, 191-204.

8. י. מייטליס, "פרשת ויצא: כמה בית אל היו?", פרשת דרכים, ירושלים, תשע"ה, עמ' 82-86.

9. י. מייטליס, "ההיו כמה בית אל?", באתר דעת.

10. י. מייטליס, "לחפור את התנ"ך", ירושלים, תשס"ו, עמ' 20,44-45,71-72.

11. מ.ד. קאסוטו, "הכתובים המקבילים: בית אל", ספר בראשית ומבנהו, 1990. - לקישור במקרא-נט.

12. א. שפירא, "פתרון ספרותי לחידת "לוז—בית אל", בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, כרך לז‎, חוברת ב (קכט‎), טבת-אדר תשנ"ב, עמ'  183-191.

13. א.שפירא, "לוז/ בית-אל :שם גאוגרפי או אלגורי?", מחקרי יהודה ושומרון, יז ,תשס"ח, 37-44.

See also:

The entry “בית אל” at www.daat.ac.il

x