העושר מסמא את העיניים

הנביא ישעיהו מתאר בנבואתו (ט-כד) מבוכה גדולה בהבנת המציאות עד שגם הנביאים והחוזים אינם רואים ואינם מבינים - "וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא. וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר" (יא-יב). הגורם לעיוורון הוא ה' - "כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה" (י). המבוכה היא לא רק של בני דורו של הנביא אלא גם של קוראי הנבואה, ומה יעשה אדם, וכיצד יתמודד עם מצב מעין זה? האם יש כוח שיכול להביא את האדם לראות ולשמוע?

הנבואה מתארת מהפך – בתחילתה עיוורון ובסופה הבנה - "וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה" (יח), "וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח" (כד). פסוק אחד יכול להוות מפתח להבנת המהפך - "וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' שִׂמְחָה וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ" (יט). הפסוק מרמז ששורש המצב הוא חברה עשירה ומלאת גאווה שחיה את חיי עושרה, והעושר מסמא את עיניה. העשיר אינו רואה אלא את כספו ואת עצמו, ואילו אֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ - האביונים והענווים רואים ושמחים בא-לוהיהם.

"וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא... בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ…" (ב', יז-כ).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929