"הָלוֹךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר ה' שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נוֹטֵל עָלֶיךָ בְּחַר לְךָ אַחַת מֵהֶם וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ" (שמואל ב כ"ד, יב)
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יז ד"ה [ד] [דבר אחר]
אמר ר' יהודה מהו "מלפניך משפטי יצא" (תהילים י"ז, ב)?
בשעה שמנה דוד את ישראל היה כעס לפני הקדוש ברוך הוא...
ושלח אליו גד החוזה, ואמר "שלש אנכי נוטל עליך" (שמואל ב כ"ד, יב),
ולמה שלש? אלא כשם שגזרת על שאול אדונך שלש גזירות, כך אני נוטל עליך שלש...
ומה הן שלש גזירות, "כי אם ה' יגפנו, או יומו יבא ומת, או במלחמה ירד ונספה" (שמואל א כ"ו, י),
כיון שאמר לו כן, אמר לו מה אשיב שולחי דבר? (שמואל ב כ"ד, יג),
היה דוד עומד וסוער, ולא היה יודע מה להשיב,
אמר ליה [=לו] דוד אם אומר רעב יהו כל ישראל אומרים:
עשיר היה דוד, ואוצרותיו מלאים דגן, מה איכפת ליה [=לו],
ואם אומר מלחמה, יהו כל ישראל אומרים, גבור היה דוד ואנשיו גבורין, מה איכפת ליה [=לו],
אלא הריני בורר דבר ששוה בעניים ובעשירים, בגבורים ובחלשים, בגדולים ובקטנים,
ואף גד החוזה רמז לו רמז שיברור לו הדבר,
שנאמר "עתה דע וראה מה אשיב שולחי דבר" (שמואל ב כ"ד),
אמר לו: אמור דבר,
מה כתיב "ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה" (שמואל ב כ"ד, יד).
מדרש תהילים - מדרש אגדה לספר תהילים הדורש את מזמורי תהילים לפי סדרם. חלק מהמדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל בין המאה השמינית למאה העשירית (על פרקים א'-קי"ח) וחלק אחר שלו (פרקים קי"ט-ק"נ) נערך מאוחר יותר. ההבדל בין החלקים ניכר בכך שהדרשות בחלק השני קצרות יותר ושמות חכמים כמעט ולא נזכרים בו. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)