המקומות החסרים

ספר "מסעי בני ישראל" הוא שירה, וככל שירה הוא נכתב במיוחד – "ויכתֹב משה את מוֹצָאֵיהֶם למסעיהם על פי ה'" (ב).
השירה הזאת, 42 מסעות, מלאה בשמות מקומות במדבר, שרובם אינם ידועים. מאחוריהם מסתתרים סיפורים שלמים שלא סופרו על דור המדבר.

יש סיפורים שנזכרו בקיצור – יציאת מצרים "ממחרת הפסח... ביד רמה" (ג), המעבר בתוך הים אל המדבר (בלי חיל פרעה ומלחמת ה' בו), המעיינות באילים, וחוסר מים ברפידים (בלי מלחמת עמלק), מות אהרן בהר ההר (בפירוט, כולל תאריך מלא). ולבסוף, הכנעני מלך ערד (בלי מלחמת חרמה) לקראת המסע לעבר הירדן.

אבל יש 3 תמיהות גדולות:

אין שום רמיזה למעמד הר סיני; "מדבר סיני" (טו) הוא רק תחנה 'רגילה' בספר המסעות.
אין שום רמז לפרשת התיירים-המרגלים, למשבר ולגזֵרת 40 השנה; "קָדֵש בַּרנֵעַ" ב"מדבר פארן" כלל לא נזכרת אפילו כתחנה.
לא נזכרו כלל "נחל זרד" ו"הנחלים ארנון" המופיעים עם שירת הבאר "בספר מלחמֹת ה'" (כ"א, יב-יד).

תיאוריות שונות ומשונות צמחו משאלות אלה, אבל התשובות הן פשוטות:

אי אפשר לתאר בכמה מילים את מעמד הר סיני, מבלי לגמד את משמעותו. הברית בסיני היא עיקר התורה, ובשום אופן לא אחד האירועים באחת התחנות. מאותה סיבה לא נזכר בתורה התאריך המדויק של מעמד הר סיני.
"קדש ברנע" מייצג שבר וכישלון בדרך, ואילו ספר "מסעי" מתאר את המסע שהצליח, למרות המשבר והכישלון.
ב"ספר מלחמֹת ה'" מתואר מסע צבאי, שהוביל לניצחון ולשירה. בספר "מסעי" מתואר המסע האזרחי, בלי מלחמות בכלל. ב"נחל זרד" וב"נחל ארנון" עבר צבא ישראל בלבד.

עוד על נושא זה ניתן לקרוא בפוסט מאת שרון רימון 'למה להתעלם מחטא המרגלים?'

באדיבות אתר 929