בפרקנו מתוארת עשיית בגדי הכוהנים ובגדי הכהן הגדול: "וּמִן-הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי-שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה" (א) ובסוף הפרק בא סיכום לעבודת המשכן.
עשיית האפוד (ב-ז)
התיאור של האפוד לא ברור לגמרי. כנראה מדובר במין סינר (אחורי או קדמי ואחורי) שבקצהו העליון היו שתי אבני שוהם שעליו חקוקים שמות שבטי עם ישראל: שישה באבן אחת ושישה באבן השנייה. האבנים נמצאות על "כִּתְפֹת הָאֵפֹד" והן משמשות כ"אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ז).
עשיית החושן (ח-כא)
החושן נעשה גם הוא מ"זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר" (ח). החושן עשוי בצורת ריבוע שיש בו ארבעה טורים של אבנים שבכל טור יש שלוש אבנים. בסך הכול שתים עשרה אבנים. גם על החושן יש לחקוק את שמות שבטי עם ישראל. החושן מחובר עם טבעות אל כתפות האפוד וכך יוצא שהכהן הגדול נושא עמו כל העת את שמות שבטי ישראל.
עשיית המעיל (כב-כו)
על גבי הבגדים של הכהן הגדול בא המעיל. המעיל הוא "מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּלִיל תְּכֵלֶת" (כב) ובשוליו יש רימונים ופעמונים מזהב.
הבגדים הפשוטים (כז-כט)
בפסקה זו מתוארים הבגדים שמשותפים לכהנים הרגילים וגם לכהן הגדול: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים. בפרקי הציווי על המשכן, הבגדים הפשוטים נמצאים בסוף הרשימה, אחרי הציווי על הציץ.
הציץ (ל-לא)
פריט הלבוש המיוחד האחרון של הכהן הגדול הוא הציץ. הציץ נעשה מזהב טהור וכתבו עליו "פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה'" (לו). הציץ אמור להיות על המצנפת שנמצאת במצחו של הכהן הגדול.
סיכום עבודת המשכן (לב-מג)
"וַתֵּכֶל כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (לב). בפסקה זו מפורטים כל הכלים, הבגדים ושאר האביזרים שהוכנו בבניית המשכן. משה רואה את העבודה "וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" (מג).