העילה לבריחת יעקב (א-ג)

יעקב מעוניין לעזוב את בית לבן בגלל שלוש סיבות שונות: הראשונה, יעקב שומע את דברי בני לבן "לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה" (א); השנייה, יעקב רואה שלבן "אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (ב) והשלישית משום שה' נגלה אליו וציווה אותו "שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ג).

השיחה בין יעקב לנשותיו (ד-טז)

יעקב מכנס את נשותיו ומשתף אותן בהחלטה שלו לעזוב את בית אביהן. רחל ולאה (אומרות יחד!) שגם הן מרגישות נוכריות (=זרות) בבית אביהן ובסופו של דבר "כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה" (טז). אגב תוך כדי השיחה מתברר כי ריבוי הצאן היה בעזרתו של מלאך ה' שהתגלה ליעקב.

בריחת יעקב (יז-כא)

לאחר שנשותיו מסכימות איתו, יעקב מחליט לברוח לכיוון כנען. לבן לא שם לב מכיוון שהוא "הָלַךְ לִגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ" (יט). לפני הבריחה, רחל גונבת מאביה את התרפים שלו. יעקב ומשפחתו בורחים כשפניהם לכיוון הר גלעד.

רדיפת לבן אחרי יעקב (כב-לה)

ביום השלישי נודע ללבן שיעקב ברח "וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב" (השוו: "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם" שמות י"ד, ה), ולבן רודף אחרי יעקב ומשיג אותו בגלעד. לבן שואל את יעקב מדוע ברח עם בנותיו ומדוע גם גנב את אלהיו. לבן מנסה לחפש בכל מקום את התרפים אך לא מצליח למצוא אותם מכיוון שרחל ישבה עליהם ואמרה ש"דֶרֶךְ נָשִׁים לִי" (לה).

נאום יעקב (לו-מב) 

יעקב, בפעם הראשונה, מעיז לדבר בצורה בוטה כלפי לבן ומוכיח אותו על התנהגותו. בנאום זה יעקב "מחזיר" ללבן על דבריו בפסקה הקודמת ואומר לו "זֶה-לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (מא). עימות חריף.

כריתת ברית (מג-נד)

לבן עונה ליעקב ש"הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה לִי-הוּא" (מג) אך מיד לאחר מכן הוא מתעשת ומציע ליעקב לכרות עמו ברית. יעקב ולבן מסכמים על הסכמי גבולות כאשר גל שהקימו משמש להם כעדות "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה" (נב). בסופו של עניין זובח יעקב זבח ועורך סעודה משפחתית.