אירוח המלאכים אצל אברהם (א-ח)

אברהם יושב בפתח האוהל ורואה שלושה אנשים-מלאכים לפניו. אברהם רץ לקראתם ומארח אותם בביתו. הוא מציע להם מים ומזון. המהירות וההכנות המרובות של אברהם מודגשות בכתוב בצורה יוצאת דופן. מעתה והלאה נשמע על הסיבה לבוא האנשים-מלאכים אל אברהם.

הבשורה על הילד (ט-טו)

האנשים-מלאכים פונים לאברהם ושואלים אותו היכן שרה. שרה אמנם נמצאת באוהל אך היא שומעת את הבשורה: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה-בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (י). שרה צוחקת לשמע הבשורה, וה' מבקר את שרה על כך: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי" (יג).

הבשורה על סדום (טז-כא)

האנשים-מלאכים קמים מהאוהל של אברהם ומשקיפים על סדום. הכתוב עובר לתאר את מחשבתו של ה' "וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?" (יז). ה' מגלה לאברהם על החורבן הגדול שהוא עומד להביא על סדום: "אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם-לֹא אֵדָעָה" (כא).

תפילת אברהם על סדום (כב-לג)

האורחים של אברהם הולכים, אך אברהם "עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'" (כב). אברהם מתווכח עם ה' ומנסה לבטל את הגזירה על חורבן סדום. אברהם טוען שלא ייתכן להרוג צדיקים יחד עם כל הרשעים, אך מסתבר שאין כל כך צדיקים שנמצאים בסדום. לאחר דו שיח ארוך בין אברהם לה', ה' אומר לאברהם: "לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה" (לב). אם יהיו עשרה צדיקים בסדום, ה' יבטל את החורבן, אך מההמשך מובן כי לא היו אפילו עשרה.