העלייה לארץ כנען (א-ה)
בפרק הקודם נתקלנו לראשונה באברהם אבינו, וכעת לפתע ה' נגלה אל אברם, כפי שנקרא בראשונה, ואומר לו: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ" (א). כחלק מהציווי של ה', אברם מקבל ברכה מאת ה', עד כדי כך שהוא הופך להיות מקור ברכה בעצמו: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ג). אברם שומע לצו ה' ויוצא מחרן בדרך לכנען (כזכור בפרק הקודם הוא נסע מאור כשדים לחרן).
המסעות בארץ כנען (ו-ט)
אברם מגיע עם שרה ולוט לכנען ושוב מקבל ברכה מאת ה': "וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו" (ז). הפסקה מסתיימת בתיאור המסע הבלתי פוסק של אברם בארץ: "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (ט).
הירידה מארץ כנען (י-כ)
למרות ההבטחה של ה' לברכת הארץ, רעב פוקד את ארץ כנען, ואברם צריך לרדת מצרימה כדי להתקיים. אברם, שרי ולוט (על הפרט הזה אנחנו יודעים רק בפרק הבא) יורדים למצרים. כדי שלא יקרה מאומה לאברם ושרי, אברם אומר לשרי לומר שהיא אחותו (לגבי מטרת בקשתו של אברהם, ראו שתי גישות פרשניות שונות).
עבדי פרעה מובילים את שרי אל פרעה. ה' מעניש את פרעה בנגעים גדולים בעקבות לקיחתה של שרי. פרעה בתגובה כועס על אברם ושואל אותו: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי" (יח). אברם לא מגיב לדבריו של פרעה, והוא יחד עם שרי מגורשים ממצרים.