עוזיהו הרחיב וחיזק את ממלכת יהודה מאד, אך בשיא גדולתו שגה, וניסה להשתלט גם על עבודת המקדש מתוך גאווה
אחד מגדולי המלכים בכל ההיסטוריה היהודית היה "עזריהו / עזיהו" (מלכים ב טו, א-ג; כו, א-ג). האם בגלל זה הוא מתואר בקיצור 'מגמד' בספר מלכים?
על יהושפט מסופר במלכים [כמעט] רק כאשר יצא עם אחאב, או עם יהורם בן אחאב, למערכה צבאית; על עוזיהו, שלא כרת ברית צבאית, כמעט אין כלום, רק שעשה "הישר בעיני ה' ככל אשר עשה אמציהו אביו". אולי ספר מלכים שבידינו רק בא להסביר לנו את חורבן שתי הממלכות בימי בית ראשון, ולכן עוזיהו פחות רלוונטי?
גדולתו של עוזיהו התחילה בחיי אביו, כאשר ייצב את הממלכה אחרי שרשרת הרציחות (מאחזיהו ועתליה, עד יואש ואמציהו), שמר על השליטה באדום, והרגיע את היחסים עם ירבעם בן יואש מלך ישראל, שמלך במקביל אליו. מותו של יואש מלך ישראל זמן קצר אחרי שפרץ בחומת ירושלִַם ושלח ידו באוצרות בית ה', סייע בלי ספק לעוזיהו ולירבעם להפיג את המתח.
עוזיהו נלחם בפלשתים, פרץ חומות בעריהם, השתלט על חבל 'מָעוֹן' (='עוטף עזה'), "ויתנו העַמוֹנים (=המָעוּנים) מנחה לעֻזיהו, וילך שמו עד לבוא מצרים" (כו, ח);
עוזיהו חצב "בֹּרות רבים", וטיפח את המקנה בספר המדבר "ובשפלה ובמישור", ואת החקלאות היהודית "בהרים ובכרמל, כי אֹהֵב אדמה היה" (כו, י);
עוזיהו בנה מחדש "את אילות, וַיְשיבֶהָ ליהודה" (כו, ב), אבל לא נזכר, אם התחדשו הפלגות בים סוף, מהנמל בעציון גבר;
יש המייחסים את המגדלים שנמצאו במדבר לבנייה המסיבית של המלך עוזיהו - עוזיהו בנה "מגדלים בירושלִַם... מגדלים במדבר" (כו, ט-י) – המצודות עם החומות המלאות שנמצאו בחפירות מתל ערד עד קדש ברנע הם ה"מגדלים" של עוזיהו; השחזור המודרני (למשל, בערד)ואם נכון הייחוס של המגדלים לעוזיהו, אזי ניתנת לנו הצצה הממחישה את העוז והעוצמה במפעל הביצורים של עוזיהו.
עוזיהו בנה צבא 'מודרני', שיוכל להתמודד בשדה המערכה עם חילות ארם, ואולי גם מול אשור המתעצמת, ולכן הוא הכין "לכל הצבא מָגִנים וּרְמָחים, וכובעים ושִריֹנות וקשתות ולאבני קלעים; ויעש בירושלִַם חִשְבֹנוֹת מחשבת חושב, להיות על המגדלים ועל הפִּנוֹת, לירוֹא בַּחִצים ובאבנים גדֹלות..." (כו, יד-טו).
את כל אלה אפשר לראות בתמונה מדהימה של הקרב על לכיש כפי שתיאר צייר אשורי ממחנה סנחריב. לכיש זו, שנכבשה על ידי סנחריב בימי חזקיהו, נבנתה בימי עוזיהו, ומה שאי אפשר למצוא בחפירות - ראשי המגדלים ועמדות הירי עם השבכות המחושבות במדויק, שנמתחו סביב עמדות המגינים, והשריון, הכובעים, הקשתות והחיצים ואבני הקלע, את כולם אפשר לראות בציור האשורי! כך אנו יכולים לדעת בוודאות שכותב 'דברי-הימים' העתיק מספרים קדומים, כי אי אפשר להמציא תיאורים כאלה התואמים לתמונה של צייר אשורי מימי חזקיהו, בלי תיעוד מדויק בן התקופה.
והנה, בשיא גדולתו שגה עוזיהו, ניסה להשתלט גם על המקדש ולהקטיר ככוהן גדול – ונצטרע! (כו, טז-כ; הסיפור המלא מופיע רק ב'דברי-הימים'); כשם שעוזיהו מלך (בפועל) בחיי אמציהו אביו, והציל את הממלכה מהתרסקות, כך יותם מלך (בפועל) בחיי עוזיהו אביו, והציל את הממלכה מהתרסקות; אבל, האם גאוותו של עוזיהו, ועונש הצרעת, היו רק שגיאה נקודתית בודדת?
נבואות ישעיהו בן אמוץ מימי עוזיהו מוכיחות, שהגאווה, השפע, ההצלחות והמותרות, העבירו את כל החברה הירושלמית הגבוהה על דעתה, וההשחתה המוסרית עברה כל גבול – מעשהו של עוזיהו שיקף את פני הדור כולו, והנביא ישעיהו (ו', ד-יב; כד, יז-כ) ראה ברעש האדמה הקשה, שהתחולל בימי עוזיהו (ולא נזכר, לא במלכים, ולא ב'דברי-הימים', רק בזכריה יד, ה), את התחלת החורבן.