סיפור סתום צף ועולה מחלקו השני של הפרק – רשימות שבט שמעון, התנחלותו בתוך נחלת יהודה, ונדודיו בארץ האבות גם בהמשך הדורות. להלן ראשי פרקים
הפרק חוזר וממשיך את סוף פרק ב, ברשימות יחס של משפחות יהודה[1] יחד עם שמות יישובים, וקשרים בין שמות משפחות לבין יישובים; ככל הנראה רמוזים ברשימות עוד כפרים רבים, שאינם ידועים לנו בוודאות. בתווך אנו קוראים רמזי סיפורים בלתי ידועים, כמו מדרש השם של "יַעְבֵּץ", שנולד "בְּעֹצֶב" (ד, ט-י), וה' נענה לתפילתו (הסתומה והמקוצרת); "יַעְבֵּץ" קשור ל"משפחות סֹפרים" (ב, נה), ואולי גם ל"הקִינִים", שהיו כנראה חרשי נחושת[2] (בנגב ערד, שופטים א, טז) כמו גם אחדים מבני עתניאל (בדרום הר-חברון; ד, יד).
סיפור סתום אחר על "מֶרֶד" (ד, יז-יח), עם אשתו המצרית "בִּתְיה בת פרעה", "ואשתו היהֻדיה", והשאלה אם זה קשור לישיבת בני ישראל במצרים,[3] כמו גם התמיהה, אם יש קשר בין "יוֹאָש ושָׂרָף אשר בָּעֲלוּ (=התחתנו?) למואב, וְיָשֻבִי לָחֶם (=ושבו הנשים שנותרו לבדן לבית לחם?), והדברים עַתִּיקִים" (=מועתקים בספר? ד', כב), לבין מגילת רות?[4]
סיפור סתום, שנראה לי כי עלה בידי לפצח את עיקרי סודותיו, צף ועולה מחלקו השני של הפרק (ד, כד-מג) – רשימות שבט שמעון, התנחלותו בתוך נחלת יהודה, ונדודיו בארץ האבות גם בהמשך הדורות. שבט יהודה כשבט מנהיג, לקח על עצמו את שיקומו של שמעון אחיו.
להלן ראשי פרקים:
'ברכת' יעקב לשמעון ולוי (בראשית מט, ז) חותמת במילים – "אֲחַלְקֵם ביעקב וַאֲפיצֵם בישראל" – שבט לוי התפזר לערי לויים בתפקידו 'הכוהני' – מה קרה לשבט שמעון?
שבט שמעון ספג את מַגֵפַת פְּעוֹר (במדבר כד) "בשִטים" (מול יריחו), והוא היחיד משבטי ישראל שהתכווץ מאד ממפקד 'במדבר' (59,300) למפקד 'פנחס' (22,200); (במדבר א, כג/ כו, יד); בדברי-הימים (א ד, כז) רק רמז קל – "וכל משפחתם לא הִרְבּוּ עד בני יהודה".
השבט המוּכֶּה נענה להצעת שבט יהודה, שנחלתו רבה, והלך עמו לגורל נחלה משותפת (שופטים א, ג), מבאר שבע לצפון-מערב עד צקלג "מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון, כי היה חלק בני יהודה רב מהם..." (בלי לספר על מכת שמעון; יהושע יט, א-ט; דברי הימים א ד, כח-לב).
בדברי הימים (א ד, לא) נוסף פרט חשוב – "... אלה עריהם עד מְלֹך דוד" – בימי דוד חזרה באר שבע לנחלת יהודה כפי שנראה ממפקד יואב (שמואל ב כד, ז); ומבריחת אליהו למדבר (מלכים א יט, ג – "באר שבע אשר ליהודה").
בימי המלוכה המפולגת כבר ישב שמעון בצפון, בנחלת מנשה, כנראה באזור דותן (דברי הימים ב טו, ט; לד, ו), ומשפחות משמעון ישבו שם גם בימי בית שני כעדות ספר 'יהודית'.[5]
מחקר ארכאולוגי מקיף בהר הנגב הראה גל של התיישבות במצודות ובישובים קטנים במאה העשירית לפנה"ס, ונטישה כללית, כנראה עם עליית פרעה שישק (זאב משל, רודולף כהן, קתדרה 11 תשל"ט; קדמוניות יב 47-46 תשל"ט-תש"ם).
לדעתי שבט שמעון התיישב בהר הנגב בימי דוד, אחרי הכרעת העמלקים (שמואל א ל), ביוזמה ממלכתית ושבטית כאחד. זה היה סיום מפואר (בשעתו) לשיקומו של שמעון בתוך נחלת יהודה, ולטובת שני השבטים – שבט שמעון קיבל נחלה! אחרי פילוג המלוכה נחלשה יהודה, ועם עליית שישק נדדו השמעונים עד צפון השומרון, לאזור דותן.
בעת חורבן שומרון בגיבוי המלך חזקיהו, חזרו מבני שמעון "אלה הכְּתוּבים בשֵמות" (ד', מא) דרומה, וניסו להיאחז באזור מָעוֹן (בצפון-מערב הנגב, בין יהודה לבין מצרים), ו"מהם... הלכו להר שעיר" והשלימו את מחיית העמלקים (ד, מב).
__________________
[1] תרשימים טובים של שמות המשפחות והיוחסין מופיעים במהדורת 'דעת מקרא'.
[2] ראו מקראות לפרשת יתרו, עמ' 68-67, בני הקיני – חרשי נחושת?!
[3] ראו מדרש חז"ל בסנהדרין יט ע"ב