טיול כלולות וחתונה בגן

בשיר הראשון, דברי הדוד לרעיה היו קצרים. "הִנָך יפה רעיתי, הִנָך יפה, עֵינַיִך יונים" (א', טו), וכנראה היו חלק מדו-שיח ביניהם, שהתנהל כולו בחלום שלה [1]. "הִנְךָ יפה דודי אף נעים, אף עַרְשֵׂנוּ (=מִטָתֵנוּ) רעננה..." (א', טז), וכך גם בהמשך, היא "כשושנה בין החוֹחים", והוא "כתפוח בעצי היער" (ב', ב-ג), ואחר כך מעודד אותה קולו לצאת, כי הגיעה העת לנדודיה (ב', י-יג), כפי שהוא סובב בנדודיו "על הרי בָתֶר" (ב', יז).

בשיר השני הדוד פותח באותו השיר, אך משמיע אותו במלואו – "הִנָך יפה רעיתי, הִנָך יפה, עֵינַיִך יונים מִבַּעַד לצַמָתֵך, שַׂעְרֵך... שִנַיִך...; ...שִׂפְתוֹתַיִך, ומִדְבָּרֵך...; ...רַקָתֵך...; ...צַוָארֵך; שני שָדַיִך...; כֻּלָך יפה רעיתי, ומום אין בָּך" (ד', א-ז), ואז, כחתן וכלה הם יוצאים לטיול כלולות עם תצפיות מהרי הלבנון והחרמון – "תָשוּרי מֵראש אֲמָנָה, מֵראש שְׂניר וחרמון" (ד', ח).

בשיר החתונה הזה, לראשונה קורא לה הדוד "כַּלָה" (6 פעמים!), ומתוארים בלשון השיר יחסים קרובים, עשירים ברגשות אוהבים של חתן וכלתו.

כל זוג מאוהב יכול לשאוב המון עידוד ושמחה מהתיאור האינטימי והנדיר הזה של החתונה, אבל (כפי שכבר כתבנו לעיל), השיר לא באמת מתאר מערכת יחסים אינטימית של זוג אוהבים פרטי, והפרק הבא גם יוציא את האוויר מכל התלהבות.

מוטב לא לאחל לשום זוג את האושר של פרק ד', ובלבד שלא ייפול למשבר של פרק ה', והבאים אחריו.

________________________

[1] היא עצמה תיארה את מצבה כאשה דחויה, "שְחַרְחֹרֶת", שנשלחה אל "עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ", ולכן, השיר הראשון הוא חלום שלה; אבל, השיר השני כולו מימוש החלום, ותיאורי הכלולות והחתונה ברורים לחלוטין.  

באדיבות אתר 929