מצד השכל נראה היה לומר שה' מרומם מכל מעשינו וענייננו. וכך גם אומר איוב בפרקנו: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ וְכִי תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ" (יז-יח). כדי לשלול תפיסה זו, מסביר הר"ן, נאמרו שתי הדברות הראשונות ישירות מפי הגבורה.
דרשות הר"ן הדרוש התשיעי ד"ה ואלה שתי
ואלה שתי המצות ["אנכי" ו"לא יהיה לך"] אין טבע השכל נותנת, אבל מצד עיוננו נטעה ונשפוט ההפך, והוא שנחשוב ונאמר, אם לא שהאירה לנו התורה, שה' מרומם מכל מעשינו ועניננו, ושחלילה לו שהוא ישים לבו לצוותנו ולהזהירנו, כמו שחשבו הפילוסופים ובנו עליו כל בנינם הרע, מהרה ינתק ויעקר. ואף הנביאים, אף על פי שידעו שאמיתתו של דבר כן, תמהו עליו ואמרו (תהלים ח', ה): "מה אנוש כי תזכרנו וגו'", ואמר גם כן (איוב ז', יז-יח): "מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו".
וכיון שכן אם לא שהאירה לנו התורה, היינו חושבים ומאמינים מצד שכלנו, שה' יתברך מרומם, משיגיעו מצותיו ואזהרותיו אלינו, ושאין ראוי שנעבדהו כלל, לפי שאם כן, נאמין שהוא יתפעל מצד מעשינו, ושיהיה לו איזה היתלות והקשר בנו, אבל ראוי שנעבוד כוכבים ומזלות מצד שיש לנו קשר עמהם, ונחשוב כל זה לדעת אמיתי גמור, ושכל מי שחושב זה, מגדל ה' יתברך, וכל מי שיסבור ההפך, מיחס הליאות.
ולפיכך אמרו רבותינו ז"ל: "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום. והוא על דרך משל, שאם איש אחד משרי המלך הקרובים יצוה אותנו בדבר מה שיראה לנו שהוא גירעון וזלזול במלכותו, שיהיה ראוי לנו שלא נאמין אליו בשום צד, אבל נשיבהו שבשום פנים לא נעשה כן אם לא שנשמע אותו הצווי מאת המלך פנים אל פנים ופה אל פה, עם היות שנאמינהו בצוויים אחרים שיצוה לנו מצד המלך, כן הענין בשתי המצות הללו בשוה.
הר"ן - רבי ניסים בן ראובן גירונדי. נולד בברצלונה בשנת ה"א פ' (1320) ונפטר בשנת ה"א ק"מ (1380). הר"ן נחשב לפוסק הדור. חיבר פירושים למסכתות התלמוד ולהלכות הרי"ף. הספר 'דרשות הר"ן' הוא ספר מחשבתי הכולל 11 דרשות העוסקות בעניינים שונים הקשורים ליסודות הדת.