בימי ההמתנה למלחמה, באייר התשכ"ז, בין הפרדסים ממול נתב"ג, כחיילי חטיבת הצנחנים 55, אמרנו מזמור זה בכל בוקר

 

ייתכן, שהמזמור הזה מבטא מענה ישועה מאת ה' לזעקת התפילה מעומק השפל, הנשמעת במזמור מד.

"עֲלָמוֹת שִׁיר" הוא קוד מוזיקלי ל'שיר צעיר', שוטף, וחוגג את ישועת עיר  הא-להים בעזרת ה'. לפי שתי הסיומות הזהות יש בו (לפחות) שני 'בתים', הראשון על הצלת העיר, והשני על מלחמות ה' נגד האויבים (עם צבא הרכב שלהם), "עַד קְצֵה הָאָרֶץ".

קצת קשה לדעת אם מדובר במלחמה אחת, ומה קדם, ואולי 'הבית' השני מפרש ומשלים את הראשון. האירוע היחיד המוכר לנו שבו הופיע צבא רכב ממרחקים להילחם על ירושלים, ונסוג מפני יד ה' שנלחמה בו, התרחש בימי חזקיהו וסנחריב (ישעיהו לו-לז), אבל לא ברור היכן השבית ה' כלי מלחמות ו"עֲגָלוֹת" "עַד קְצֵה הָאָרֶץ" בימי סנחריב, שניצח ברוב מלחמותיו חוץ  מירושלים.

אולם מזמורי תהלים יכולים להתפרש באופקי אירועים שונים בהיסטוריה, ואנו זכינו להתפלל אותו ערב ששת הימים, ולראות בעינינו את ישועת ה' בדיוק כמתואר בו.

בימי ההמתנה למלחמה, באייר התשכ"ז, בין הפרדסים ממול נתב"ג, כחיילי חטיבת הצנחנים 55, אמרנו מזמור זה בכל בוקר, בסוף תפילת שחרית (בהוראת הרבנות הראשית לישראל), ומאז המזמור הזה שגור על פי – לא חרדנו מהאויב, מאיומיו ומצבאו, כי חשנו ביטחון בצור ישראל – עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ.

בכל מרחבי סיני, שם היינו אמורים לצנוח, הושמדו מן האוויר ומן הקרקע שיירות ארוכות של טנקים וכלי רכב משוריינים מצבא מצרים – (אפשר לשוב ולהתבונן בתמונות) – עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ.

בהפתעה מוחלטת, מצאנו את עצמנו נלחמים על ירושלים, ואחרי סערת הקרבות הקשים, החליטה ממשלת ישראל (בישיבה לילית דרמטית) לכבוש את העיר העתיקה. באותו זמן ממש, ביקש המפקד הירדני בעיר העתיקה להתפנות, ומפקד החזית המצרי אישר לו. הכוח הירדני יצא משער האריות ב-5 בבוקר, ואנו נכנסנו אחרי 3 שעות, כמעט בלי לחימה –

יַעְזְרֶהָ אֱ-לֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר ...
ה' צְ-בָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב –  
סֶלָה –

באדיבות אתר 929