היכן נמצא המשורר?

לראשונה אנו פוגשים סדרת מזמורים, שאיננה "לדוד", וגם האופק ההיסטורי איננו "לדוד". 7 מזמורים "לבני קֹרַח", המזוהים בספר דברי הימים א (ו, יח-כג) עם צאצאי שמואל הנביא, ובראשם נכדו "הֵימָן המשורר", והם מיוחסים לבני"קֹרַח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל". לצידם נזכרים שם (כד-לב) אסף ואיתן מבני גֵרשֹם ומררי, והם חוזרים ונזכרים מימי דוד (דברי הימים א כה), עד חגיגות הפסח בימי חזקיהו (דברי הימים ב כט, כה-ל), ובימי יאשיהו (שם לה, טו).   

הסדרה פותחת בזיכרונות הקשים ובתפילות מתקופת המלחמות והכיסופים דווקא בעת העלייה לרגל אל "בית א-להים בקול רִנה ותודה המון חוגג" (מב, ה), וחותמת ב"מזמור לאסף" (נ), שמדגיש את הכוונה הטהורה בעת הקרבת  זבחים, שא-להים אינו זקוק להם כלל, ורק הלב הטהור הוא הרצוי לפניו, ודווקא בזבח התודה.

בסדרה זו, אנו פוגשים, לראשונה בספר תהלים, תיאורים של "בית א-להים"בנוי, "ציון מִכְלַל יֹפי" (נ, ב) בשיא תפארתה, מלכים באים אליה (מה; מח), ו"המון חוגג" במזבח. בעוד מזמורי "מַשְׂכִּיל" מבקשים בשיר של עומק  ומחשבה איך להיות ראויים לכל העושר הזה לבל יאבד, מזמור אחד לפחות (מד) כבר מתאר גם את הפער העמוק בין סיפורי אבותינו לבין עומק הבושה, כאשר אויב משתלט על ציון, וא-להים הופך את עירו "חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו..." (מד, יד-יז).
___________________________

"אלה אֶזְכְּרָה" בעלייה לרגל

מב-מג הם מזמור אחד בן 3 בתים, כפי שמוכיחות ההקבלות ושלוש החתימות. 'בית' ראשון רומז לנפש צמאה ממלחמות במדבר; בשני, מאבק מול אויב  בירדן וחרמון; בשלישי, מאבק נגד אנשי מרמה. אינני רואה שום אפשרות לפצל מזמור זה לשני מזמורים (לפי הפרקים). אכן גם בדברי חז"ל (ירושלמי שבת פרק ט"ז, א) נאמר, שיש בספר תהלים 147 מזמורים, כנגד שנות חייו של יעקב אבינו (במקום 150 כספירת המסורה).

השאלה העיקרית במזמור האחד היא, היכן נמצא המשורר? האם הוא מְדַדֶה-מְרַקֵד בתוך "המון חוגג" של עולי רגל, ומציפים אותו הזיכרונות הקשים מתקופת המצוקה והכיסופים, במבט לאחור?! או שמא, הוא נתון בעומק הצרות, והוא רק חולם על העלייה לרגל בעתיד, שהוא מאמין כי עוד יזכה לה – "עוֹד אוֹדֶנּוּ"?!

באדיבות אתר 929