בין אויבים לשונאים

בפרק הקודם כבר הסברנו שמזמור ל"ה, משקף במדויק את הקרבות מול הרודפים, ואת מצוקת הנרדף מפני שונאיו. רק הכותרת ("לדוד") היא שהפריעה למתבוננים לזהות את צמד המזמורים: מזמור לד הוא תפילה שירית, מסודרת בא'-ב', בחילופי קולות דרמתיים בין פנייה אישית (באות שחורה), לבין אמירה כללית (באות כחולה). תפילה זו כולה היא הקדמה למזמור "לדוד" (לה) הלכוד בין אויביו (הפלשתים), לבין שונאיו (שאול ואנשיו).

כדאי לקרוא את ההקדמה לפרק לד כולה ולקרוא את שני המזמורים, בזה אחר זה.

לְדָוִד -

רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי, לְחַם אֶת לֹחֲמָי;
הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי;
וְהָרֵק חֲנִית, וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי,
אֱמֹר לְנַפְשִׁי – יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי.

יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי;
יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ, וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה (=הודף אותם);
יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת, וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם –
כִּי חִנָּם טָמְנוּ לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם, חִנָּם חָפְרוּ [בור] לְנַפְשִׁי –
תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע [מאין באה],
וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ, בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ –

וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה', תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ;
כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ –
מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ.

יְקוּמוּן [נגדי] עֵדֵי חָמָס, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי (=יחקרוני);
יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי;
וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם [התפללתי עליהם] –
לְבוּשִׁי שָׂק, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב;
כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי [עם שאול וביתו], כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי [באבלם];
וּבְצַלְעִי (=ובצליעתי) –
שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ, נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים (=מַכִּים) וְלֹא יָדַעְתִּי [למה],
קָרְעוּ (=פתחו עלי פה) וְלֹא דָמּוּ (=חדלו);
בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג (אוכלי עוגות), חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ –

אֲ-דֹ-נָ-י, כַּמָּה תִּרְאֶה? [עד שתתערב] –  
הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם (=ממפלות שהם מכינים לי),
[הצילה] מִכְּפִירִים יְחִידָתִי (=נפשי היחידה);
אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב, בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ.

אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי [הנוהגים בי] שֶׁקֶר,
שֹׂנְאַי חִנָּם [בַּל] יִקְרְצוּ עָיִן;
כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ, וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ (=אנשים רגועים וטובים),
דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן;
וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם, אָמְרוּ [על מפלתי המתוכננת]:
הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵנוּ;

רָאִיתָה ה' אַל תֶּחֱרַשׁ, אֲ-דֹ-נָ-י אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי;
הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱ-לֹ-הַ-י, וַא-דֹ-נָ-י לְרִיבִי;
שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ ה' אֱ-לֹ-הָ-י –  

וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי; אַל יֹאמְרוּ בְלִבָּם:
הֶאָח נַפְשֵׁנוּ, אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ;
יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו, שְׂמֵחֵי רָעָתִי,
יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי [פיהם];

יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי,
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ –
וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ, כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ.

באדיבות אתר 929