הסבר לסרגל תהילים

בסרגל המוצג לפניכם מופיעות שתי רמות של חלוקה: הרמה השנייה מתייחסת, בדרך כלל, לכל פרק בנפרד, ואילו הרמה הראשונה מחלקת את ספר תהילים על פי חמשת הספרים השונים ועל פי מכנה משותף המאגד יחד כל קבוצת מזמורים.

חלוקת ספר תהילים לחמשה ספרים היא חלוקה קדומה והיא באה לידי ביטוי בגוף הספר: בכל סיום ספר מופיע נוסח דומה של ברכה ('ברוך ה'') והלל לה' (בסוף פרקים מ"א, ע"ב, פ"ט, ק"ו).

בנוסף לכך, רבים מפרקי תהילים מאוגדים בקבוצות עם מכנה משותף, כגון מזמורי הללויה, שירי המעלות, וכגון קבוצות פרקים הנושאים את שם מחברם: דוד, אסף, בני קרח ועוד. על עצם העובדה שהיו לדוד שותפים רבים בחיבור הספר כבר העירו חז"ל במסכת בב"ב דף יד ע"ב – טו ע"א: "דוד כתב ספרו על ידי עשרה זקנים: על ידי האדם הראשון, על ידי מלכי צדק, על ידי אברהם, על ידי משה, על ידי הימן, על ידי ידותון, על ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח".

שני סוגי החלוקות שנזכרו עד כה הן חלוקות 'פנימיות', המתבססות על סימני חלוקה המפורשים בכתוב. מעבר לכך, הבאנו לידי ביטוי בסרגל גם קבצים של פרקים המשמשים כיחידות מוכרות בתפילה:

1. 'פסוקי דזמרה לימות החול' – פרקים קמ"ה-ק"נ נאמרים בכל יום לפני קריאת שמע וברכותיה. הגמרא במסכת שבת דף קיח ע"ב מזכירה את 'פסוקי דזמרה' ומספר ראשונים כדוגמת הרמב"ם במשנה תורה (תפילה ז' יב) מפרשים שהכוונה היא לפרקים הללו. על משמעותם של פרקים אלו כהקדמה לתפילה ניתן לשמוע בשיעורו של הרב פרופ' יהודה ברנדס המופיע באתר.

2. 'פסוקי דזמרה לשבת' – בשבת נוהגים להוסיף ב'פסוקי דזמרה' פרקים נוספים מספר תהילים. על מנהג זה אנו שומעים כבר בספרות הראשונים. מתוך רשימת הפרקים הללו, ישנה קבוצה של פרקים רציפים (צ'-צ"ג) הבאים לידי ביטוי בכותרת שבסרגל.

3. 'קבלת שבת' – המנהג לומר פרקי תהילים בליל שבת לפני תפילת ערבית מקורו במנהגם של חכמי צפת המקובלים בדורו של האר"י הקדוש. המנהג המקובל כיום הכולל את פרקים צ"ה-צ"ט מקורו במקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק).

4. 'הלל' – עוד הדגשנו בסרגל, ברמה השנייה, את המזמורים המשמשים לאמירת הלל (קי"ג-קי"ח). המנהג לומר הלל בתפילה ובליל הסדר מוכר מהמשנה במסכת פסחים, סוכה ועוד. על מבנה פרקים אלו ועל משמעות בחירתם לאמירת הלל ניתן להאזין בשיעורו של הרב איתמר אלדר המופיע באתר.